• Personal-prayer-en
Hebrew (Israel)English (United Kingdom)
please register and login to private area
 

לג בעומר הילולא דרשבי

כוחה של תפילת התשבר ובמיוחד אצל הרשבי

כוחה של תפילת התשב"ר ובפרט במירון

ובמיוחד בל"ג בעומר

 

הנה ידוע מעלת לימוד התורה של תינוקות של בית רבן עד שאמרו חז"ל (שבת קיט ע"ב) "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל של תינוקות של בית רבן", ושם אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי, [לימוד התורה שלי ושלך האם אינם חשובים?] אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. הרי שלימוד התורה של תינוקות של בית רבן עדיף מתורתו של אביי ורב פפא.

 

קול תפילת הקטנים בוקע רקיעים

אם כן מי פתי לא יביא עמו את בניו ובנותיו הקטנים לציונו הקדוש של הרשב"י ביום ל"ג בעומר, שיתפללו הם ג"כ על עצמם ועל הוריהם ועל צרכי כל עם בי ישראל בהבל פיהם שאין בהם חטא, שבוודאי קול תפילתם בוקע רקיעים ומסוגל מאוד להיפקד בדבר ישועה ורחמים, ואולי יש בכך גם טעם לשבח שנהגו בית ישראל להביא התינוקות לתספורת ראשונה הנקרא "חלאקה" לציונו הקדוש של הרשב"י , כי בזה הזמן הוא זמן התעוררות, וההורים מתפללים על בניהם שילכו בדרך הישר והטוב, על כן אנו מביאים את עמלנו אלו הבנים בעצמם לציונו הקדוש של הרשב"י ביומא דהילולא דיליה, כאשר הוא זמן שמחה וחדווה בכל העולמות, והשערים פתוחים לקבל התפילות, ואנו מביאים הבנים הקטנים שלא טעמו טעם חטא שיתפללו הם בהל פיהם הטהור על עצמם שילכו בדרך הישר והטוב, ושייתן הקב"ה בלבם אהבת תורה ולב להבין ולהשכיל בתורה וכו', ומה מאוד יש להפלא שכהיום בדורנו שבני אדם מחפשים בכל כוחם לחפש סגולות שונות ומכתתים רגליהם לבקש ברכות ואינם שמים על לב כמה גדול כח התפילה של בניהם הקטנים והוא יפה יותר מכל הסגולות והברכות.

להקדים תפילה לפני כל השתדלות

וכוונתנו להורות בזה שתמיד בכל עניין הגם שיעשה האדם מעשה המוטל עליו, הן בגשמיות כמו בעסק הפרנסה או בבריאות הגוף וכדו' בכל ענייני החיים, והן ברוחניות כאשר עוסק האדם במצווה, לעולם יצרף למעשיו תפילה בכוונה מקירות לבבו שחפץ ה' בידו יצליח ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננהו, כי זה בלא זה אי אפשר, כמו כן גם כאן יש בני אדם המטריחים עצמם ממרחקים להביא את בניהם ביום ל"ג בעומר לרשב"י לעשות להם חלאקה, ועלה להם הדבר ברוב עמל ויגיעה ודמים הרבה, וכל זה מתוך ידיעה שהיא סגולה גדולה ליראת שמים ולהצלחת הבן בתורה, ולו חכמה ישכילו שאין די בסגולה לבד, אלא יצרפו עם זה תפילה מעומק הלב, ויפילו תחינתם לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה ויחוס וירחם על בניהם להדריכם בדרך הישר והרצוי ושיעשו כל ימיהם נחת רוח לפניהם.

על האבות ללמד את הקטנים להתפלל על עצמם

ולא האבות לבד יתפללו, אלא גם ילמדו את בניהם הקטנים והגדולים להתפלל ולבקש על עצמם בכל לב, וכמו שהבאנו מדברי חז"ל שכח התפילה של התינוקות שלא חטאו הוא יותר מתפילת אביי ורב פפא, ומי לא היה חפץ שאביי ורב פפא יתפללו על בניהם שיצליחו בתורה. כי עיקר הכל הוא התפילה. וכמו שאמרו בגמרא (נדה דף ע ע"ב) מה יעשה אדם ויחכם, אמר להן ירבה בישיבה, וימעט בסחורה, אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר (משלי ב') כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. עוד אמרו שם מה יעשה אדם ויתעשר, אמר להן ירבה בסחורה, וישא ויתן באמונה. אמרו לו הרבה עשו כן ולא הועילו, אלא יבקש רחמים ממי שהעושר שלו, שנאמר (חגי ב') לי הכסף ולי הזהב, מאי קמ"ל דאחד בלא השני לא מספיק אלא צריכים שניהם, הרי לנו מזה שאין מועיל השתדלות לבד בשום עניין אלא אם כן יצטרף לה התפילה.

 

גם אם יעשה אדם כל סגולות שבעולם עדיין הוא צריך להתפלל

וכמו ששמעתי על אחד שבא לפני רבו לבקש שייתן לו סגולה לפרנסה בריווח, בתאונה בפיו כי מרוב דחקות חייו אינם חיים ומבקש את נפשו למות מרוב הלחץ זה הדחק שמדחיקים אותו הנושים ובעלי חובות למיניהם, ויעץ לו רבו, שיקבל על עצמו לקיים בהידור מעשר כספים, על פי דברי חז"ל (שבת קיט.) שדרשו על הפסוק (דברים יד) עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, הרי שמעשר כספים סגולה לעשירות, וקיים זה עצת רבו בנאמנות, והפריש מיטב כספו מעשר מכל ריווח שהוא, ויהי כעבור זמן רב וראה שעדיין לא הייתה כל הרוחה, וכי הוא עדיין מגלגל חובות כבראשונה, ומתרוצץ מזה לזה מהכא להתם ומהתם להכא בטירוף הדעת בין גמ"ח אחד למשנהו בבקשה נואשת להלוואה גואלת או להרווחת זמן כדי לעמוד במכסת החובו ולפורעם בזמנם. וכאשר ארכו לו הימים והישועה ממנו והלאה, ויראה כי אין איש ואין לו על מי להישען, שכבר ניסה כל עצה וכל סגולה ואין קול ואין עונה, ובצר לו תפס אומנות אבותיו וייקח את ספר התהילים בידו, וישפוך שיחו פני מי שאמר והיה עולם, ויתחנן בכל לבו שיחוס וירחם עליו ויוציאנו מאפילה לאורה, וימציא לו פרנסתו בריווח, שלא יצטרך לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם, והתמיד בכך כמה ימים עד שנהפך עליו הגלגל והתחיל להרוויח די סיפוקו שכר נאה ומכובד, וברבות הימים הספיק בידו להחזיר כל חובותיו ונהפך עליו הגלגל לטובה ונתעשר מאוד. וכאשר פנה אליו ידידו לאחר זמן בשאלה האם אמת נכון הדבר מה שאומרים כי הפרשת מעשר כספים היא סגולה גדולה לעשירות וממנה התעשרת? ויען לו הן אמת, בוודאי מעשר כספים היא סגולה גדולה, אבל עליה להיות מתובלת עם כמה פרקי תהילים בלב שלם, כי עם הכל צריך תפילה, וגם אם יעשה אדם כל סגולות שבעולם עדיין הוא צריך תפילה.

 

ל"ג בעומר הוא עת רצון לקבלת התפילות כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה

ועתה ביום ל"ג בעומר בציון הרשב"י בוודאי המקום והזמן מסוגל מאוד לתפילה, כי התפילה צריכה עת רצון כמו שאמרו חז"ל (ילקו"ש תהלים רמז תשפט) נמשלה התפלה למקוה, מה מקווה פעמים פתוחה פעמים נעולה, כך שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים, דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון, ואין לך עת רצון גדול מזמן של שמחה, ששעת שמחה הוא "עת רצון" גדול מאוד להיוושע בפקודת ישועה ורחמים, כאשר למדנו במדרש (מדרש אבא גוריון פרשה א) כטוב לב המלך ביין, כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה.

 

ובל"ג בעומר שהוא יומא דהילולא דרשב"י שהוא יום חתונתו ויום שמחת לבו, ובוודאי שמחה גדולה היא לפניו יתברך, והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד ה מלך, שהרי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח.) ומה גם שיום ל"ג בעומר הינו בבחינת קבלת התורה, כפי שהארכנו במקום אחר, שבל"ג בעומר גילה רשב"י לתלמידיו האידרא קדישא, וביום זה היה מסירת וחידוש התורה מרבי עקיבא לרשב"י [ושאר חבריו שבדרום] והרי שיש ביום זה שמחה כעין מה שהיה בקלת התורה "עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה", ומתקיים ביום זה המדרש כטוב לב המלך ביין, כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה, וכיון שהוא שעת רצון התפילה מתקבלת ממי שאמרה, וכמו שאמרו בזוהר (פרשת האזינו דף רצו עמוד ב) על האי שעתא, כמה פטרין ברקיעא משתככין ביומא דין בגינך דנא רשב"י דמאריה משתבח ביה בכל יומא. והעת רצון הוא בכל מקום וכל שכן בציון הרשב"י.

 

החוט המשלוש לא מהרה יינתק

ומעתה הנה החוט המשולש לא מהרה יינתק והם עולם, שנה, נפש, [עש"ן] שנבחרה תפילת התינוקות במערת הרשב"י בל"ג בעומר בכל הג' בחינות, בבחי' עולם הוא מירון, שאין לנו השגה בגודל נוראות קדושת המקום הזה מקום מנוחת האי עיר וקדיש מן שמיא נחית התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, ובבחינת שנה הוא זמן ל"ג בעומר, שהוא זמן שמחה ורצון נפלא כל כך, ובבחינת נפש הוא תפלת תינוקות של בית רבן שלא טעמו טעם חטא, ובודאי כאשר מתקשרים שלושה בחינות אלו גם יחד, החוט המשולש לא במהרה יינתק, ויתקבלו תפילותיהם לרצון, תפילת תינוקות שלא טעמו טעם חטא.

 

וצריך כל אב להזדרז ולהורות את בניו הקטנים איך ומה להתפלל וישים בפיהם להתחנן ולעמוד על נפשם שיצליחו בתורה ושיעשו נחת רוח לה' כל ימיהם. גם ילמדם להתפלל על הכלל ועל הפרט ושיחיש גאולתנו ויאמר לצרותנו די, ונזכה כולנו יחד בבניין בית המקדש במהרה וימינו ובוודאי תעלה תפילתם לרצון השמימה.

 

זמר ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי

בס"ד

שיר ואמרתם

ואמרתם כה לחי , רבי שמעון בר יוחאי.

ואמרתם כה לחי , רבי שמעון צדיקאי:

 

איש אלוקים קדוש הוא , אשרי עין ראתהו , לב חכם ישכיל פיהו , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

ברוך הוא מפי עליון , קדוש הוא מהריון , מאור גליל העליון , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

גיבור ואיש מלחמה , בדת תורה תמימה , מלא מדע וחכמה אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

החבא בתוך מערה , מפני הגזרה , שם למד סתרי תורה , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

ושם נברא מעין לו , וחרוב למאכלו , מה טוב חלקו וחבלו , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

זכר צדיק לברכה , דין ריכא ובר ריכא , זכה רבים וזכה , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

חדש כמה הלכות , הם במשנה ערוכות , זה  המרגיז ממלכות , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

טהר את עיר טבריה , עשה אותה נקיה , הודו לו משמיא , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

ידע כל הנסתרות , דבריו עושים פרות , בטל כמה גזרות , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

כל ימיו אשר חיה , אות הקשת לא נהיה , כי הוא אות עולם היה , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

לכל ישראל האיר , בסוד תורה הבהיר , כאור החמה מזהיר , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

מקום בחר בשמיא , עם הנביא אחיה , זה מבני עליה , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

נחמד מאוד למעלה , זכה ליקר וגדלה , כתר עליון לו נגלה , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

סיני סיני לו נקרא , ארי שבחבורה , ממנו תצא תורה , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

עשה שבעים תקונים , יקרים מפנינים , בם תקן העליונים , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

פתח את פיו בחכמה , הוציא אור תעלומה , תקן זהרי חמה , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

צדיק יסוד העולם , גלה מדרש הנעלם , יכול לפטור העולם , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

קולו זמר עריצים , והכרית את הקוצים , והציל הלחוצים , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

ראה פניו מאירים , בשבתו עם חברים , עת גלה סוד נסתרים , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

שלום רב על משכבו , מה יפיו ומה טובו , דובר אמת בלבבו , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

תורתו מגן לנו , היא מאירת עינינו , הוא ימליץ טוב בעדנו , אדוננו בר יוחאי.

ואמרתם :

 

אמר רבי עקיבא , אשריכם ישראל , לפני מי אתם מטהרין , ומי מטהר אתכם ,אביכם שבשמים.

ואומר , מקוה ישראל יהוה מה מקוה את הטמאים , אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

 

 

 

זמר בר יוחאי

בר יוחאי

 

בר יוחאי , נמשחת אשרך שמן ששון מחברך

 

בר יוחאי , שמן משחת קדש , נמשחת ממדת הקודש , נשאת ציץ נזר הקדש , חבוש על ראשך פארך

בר יוחאי , מושב טוב ישבת , יום נסת יום אשר ברחת , במערות צורים שעמדת , שם קנית הודך והדרך

בר יוחאי , עצי שטים עומדים , למודי יהוה הם לומדים , אור מפלא אור היקוד הם יוקדים , הלא המה יורוך מוריך

בר יוחאי , ולשדה תפוחים , עלית ללקוט בו מרקחים , סוד תורה כציצים ופרחים , נעשה אדם נאמר בעבורך

בר יוחאי , נאזרת בגבורה , ובמלחמת אש דת השערה , וחרב הוצאת מתערה , שלפת נגד צורריך

בר יוחאי , למקום אבני שיש , הגעת לפני אריה ליש , גם גלת כותרת על עיש , תשורי ומי ישורך

בר יוחאי , בקדש הקדשים , קו ירוק מחדש חדשים שבע שבתות סוד חמשים , קשרת קשרי שי"ן קשריך

בר יוחאי , יו"ד חכמה קדומה , השקפת לכבודה פנימה , שלשים ושתים נתיבות ראשית תרומה , את כרוב ממשח זיו אורך

בר יוחאי , אור מפלה אור מעלה , יראת מלהביט כי רב לה , תעלומה ואין קורה לה , נמת עין לא תשורך

בר יוחאי , אשרי יולדתך , אשרי העם הם לומדיך , ואשרי העומדים על סודך , לבושי חשן תמיך ואוריך

בר יוחאי , נמשחת אשרך שמן ששון מחברך

 

בר יוחאי , זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אחינו במהרה יבא משיח צדקנו עם אליהו נביאנו

 

במהרה בימינו ואמרו כל העם אמן

 

בר יוחאי , נמשחת אשרך שמן ששון מחברך

 

ואשרי הנוסעים על ציונך ולומדים מאמריך

 

 

זהירות מכעס בל ג בעומר

להזהר מן הכעס ביום ל"ג בעומר

 

נשים אל לבנו להתעורר ולהתלהב מגודל חשיבות ההימצאות במחיצת אותו צדיק, באתרא קדישא, ביומא דהילולא, מקום שעליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת אור פנמיות התורה, על כן יזהר כל אחד מאוד וישמור נפשו בכל כוחו של להגיע לכלל כעס ורוגז, פן יאבד הון ביום עברה, ויתגבר על כל לוחציו ועל כל דחיקו ומעיקו המגיע לו מרבוי העם הנדחק ועולה לקבר רשב"י.

 

ואדרבה מזה גופא יתעורר להתפעל ולהתבונן, הן מי לכם פה ומה לכם פה כל עם ה', כי נאספו כל העדרים גם יחד, עולל ויונק בחור עם איש שיבה, טף ונשים ושללם עימהם, עלו ואיתכנשו הכל לאן ברינה, עד כי גדל הלחץ זה הדחק מפניהם מאוד, וכאשר יתבונן בזה יתלהב לבו מגודל נוראות קדושת המקום וקדושת היום, שהרי אלפי רבבות בני ישראל מטריחים עצמם לעלות ביום זה לציון הרשב"י ואין כל צער טרחה נחשבת להם לכלום מול עזוז חמדת ותשוקת לבם להיות חלקם עם הצדיק ביום הילולא שלו, וכלום ממרחק באים ונדחקים במקום צר מאוד, ואעפ"כ שמחים בכל כוחום ולאושרם אין קץ, ואין דבר העומד בפניהם מה שיוכל לחסום פרץ ימים ונהרות השמחה שבוקע מלבם הטהור של ישראל, וזה לבד עדות הוא לכל באי העולם והוכחה ברורה לקדושת וסגולת המקום, שאם אין בני ישראל נביאים המנה בני נביאים, ואין עם ה' טועה בדבר של מה בכך.

 

וכאשר יתבונן האדם בדרך זה, הנה בוודאי זה ימנע ממנו כל כעס ומדון, כי מי ירהיב בנפשו להיכשל בפגם ע"ז, במקום קדוש ונורא כזה, ובפרט באתריה דרבי שמעון בר יוחאי שכל כך החמיר בעוון הכעס דהוי כאילו עובד עבודה זרה, כדאי' בזוהר (רע"מ קורח קעט ע"א) מאן דכעיס, דאית ליה בכעס סם המות, דעליה אוקמוה מארי מתניתין (שבת דף קה:) כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, בגין דסטרא אחרא אתוקדת בבר נש. [תרגום: מי שכועס כאילו מכניס לגופו סם המות, שבגלל הכעס הסטרא אחרא, בוערת באדם].

 

ועיין עוד  מש"כ הרשב"י בזוה"ק פרשת תצוה מאריך נוראות בעוון ופגם הכעס ובתוך דבריו שם (פרשת תצוה דף קפב ע"ב) כתב זה לשונו, אבל דא שניא מכלא, דכל גופא סאיב מגו ומבר, ונפשא וכלא מסאיב, ושאר מסאבו דעלמא לאו איהו אלא גופא לבר בלחודוי עכ"ל הזוהר, [תרגום: עבירה זו של הכעס שונה מכל העבירות, שהיא מטמאת את כל הגוף מבפנים ומבחוץ, וכל נפשו נטמאת, מה שאין כן בשאר עבירות שאינם מטמאים אלא את הגוף מבחוץ] ועיי"ש עוד באורך דבריו המבהילים, על כן יתגבר האדם בכל כוחו, ובפרט ביום קדוש זה ליהות נכנס לפני הקב"ה, ויתלבש שריון ענווה ויראת ה', וימנע עצמו בכל כוחו משום כעס וטינא על שום אחד מישראל, ובכן יזכה לקבל קדושת ונוראות המקום והזמן.

 

עצה טובה להינצל מן הכעס

עוד עצה טובה להינצל מן הכעס, על אף גודל הלחץ זה הדחק באתרא קדישא וביומא דהילולא דהרשב"י. כאשר ישים האדם מראש אל לבו לדעת ולזכור כל זמן שהותו במחיצת הצדיק מה היה תכלית ביאתו למקום זה, ומה הניאו להניח מקומו ולטרוח כל טורח הלזה ולבאו לכאן, כי בוודאי היה משאלת ליבו לטובה, לבוא לבקש ולהתחנן על נפשו ועל נפש ביתו הני טפלי דתליא ביה, כי בכל אשר יפנה האדם לחשוב את צרכיו הוא רואה והנה הוא צריך רחמים רבים על כל צעד ושעל ממש, בבחינת מששתי את כל אברי ואת כל כלי ואת כל אשר לי ואין בי מתום, כי אין דבר שאין האדם צריך בו לישועת ה' ולרחמי שמים, אם זה בעניינו הפרטי כמו חיים פרנסה עושר וכבדו רפואת הנפש ורפואת הגוף, ואף גם בצרכי ביתו התלויים בו כמה צריך האדם לסייעתא דשמיא בכל אשר יפנה, ואף גם יתבונן כמה השתוקק לבוא להתפלל ולחלות גם בעד צרכי הכלל בידיעת אמת שצרכי עמך מרובים, אשר כל מי שיש לו לב בשר איך יקיים בעצמו והתעלמת מהם מכל קרוביו אוהביו ושאר עמך בית ישראל אשר כבדה אוזן משמוע בשורה אשר לא טובה ושמועה רעה קרובה ורחוקה, כמה חולים וכמה צרות וגזירות קשות מתחדשים בכל יום.

ועל כל אלה וכהנה הרי בוודאי איווה בכל נפשו ובכל מאודו לבוא לפני המלך הוא מלכו של עולם, לבקש ולהתחנן על נפשו ועל נפש עולליו ועל כל עם בית ישראל הקרובים והרחוקים, כי יחוס על עם עני ואביון וירחם על שארית הפליטה בתוקף זכותיה דרשב"י, שהעיד בעצמו יכול אני לפטור את העולם מן הדין, ואת כל אלה ידע והכין עצמו לפעול בתפילתו בזה הזמן המועט שהקציב לעצמו להיות במחיצתו של צדיק, כי ברגע אחד של תפילה מועמקא דליבא אפשר לפעול גדולות ונצורות, אם כן איך ברגע אחד ישכח הכל וישים לבו אל ההבל לצרכיו ולנוחיותו הפרטיים ברגעים טמירים אלו, ואיך יכעוס על דברים של מה בכך המפריעים לו את מנוחת הגוף, הלוא לשטות גדול יחשב לו זה, כי לעת כזאת הניח העיקר ושם פניו אל הטפל, ובוודאי מי שיש לו מעט מוח בקדקדו לא ישית פניו אל מדבר, אלא לרצות פני אדוניו בתפילה ותחנונים להתפלל בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל עדת ישראל, ולבטח תהיה תפלתו לרצון, ויפעל ישעוה לו ולבני ביתו ולכל עם ישראל, כי בזמנים קדושים וטמירים אלו השערים פתוחים והוא עידן חדוותא דמלכא, ומי שחי בהתבוננות זה כל זמן היותו שם בוודאי הוא מוחל וסולח ואינו מקפיד על כל צער וסבל הנגרם לו מזולתו, כי אין דבר נחשב לו לעומת גודל הזכות והרצון להשתטח על קברו של צדיק ולהתפלל מעומקא דליבא.

 

ומסופר על הרה"ק רי"א מקאליב זי"ע, שהיה סובל מכאובים גדולים ויסורים נוראים כל ימיו, ומהם שהיו לו תחת עורו פצעים שאינם מגלידים והיו תולעים רוחשים שם, כאשר נשאל על ידי הרופא איך יש בו כח לסבול את כל אלה, ויהי הוא כמשיב לו, הרי סבל וצער של זמן מועט יכול כל אדם לסבול, ומה שהיה, כבר הוא מונח בחיק העבר ויותר אין לי עסק בו, ומה שיהיה בעוד זמן מה איני דואג כלל, שהקב"ה הכל יכול וישעות ה' כהרף עין ובידו לרפאני ברגע אחד, וכל צערי אינו אלא לרגע ההוה, שאת זה כל אחד יכול לסבול.

 

עיקר הישועה והגאולה רק בכח האמונה

עוד זאת נאמר כי מי שכועס על דברים של מה בכך, יש בכך סימן שיש לו חסרון באמונה על דבר פקודת ישועה ורחמים, על כן הוא שם פניו על כל אלה העניינים למנוחת הגוף, כי אינו מאמין באמת שקרובה ישעותו לבוא, כי המאמין באמת הרי מכח שמחת תקוות הישועה כי קרובה לבוא זה משכח מלבו כל צערא דגופא.

 

ובאמת באופן כזה הנה ישועת ה' באמת רחוקה ממנו, כי עיקר הישועה באה מכח האמונה בישועת ה' כהרף עין, כדאיתא במדרש רבה (שיה"ש ד, ח) "אתי מלבנון כלה תבואי מראש אמנה" וכו', גדולה האמונה לפני מי שאמר והיה העולם, אתה מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים רק בזכות האמונה, שנאמר (בראשית טו, ו) והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". הרי לנו כי עיקר הגאולה באה מכח האמונה, ועל ידה באה השמחה והשירה, כן בוודאי ייאמר על כל עם ה' העומדים צפופים ומשתטחים על ציון הרשב"י בל"ג בעומר, כי עיקר הישועה תבוא להם בכח אמונת צדיקים והאמונה בבורא ית"ש, כי גאולתם וישועתם קרובה לבוא, ובזה הם דבקים אל הצדיק ומתדבקים על ידו בבורא יתברך שמו ומיד המה נגאלים, ובכח האמונה המה משוררים ומרננים ושמחים לאין קץ, אם כן מי פתי יסור הנה ויסתיר פניו מהביט אל מראה הסנה, ויפנה אל האלילים להיות כאילו עובד עבודה זרה בכעסו ובהקפדתו, ונמצא הוא מגרע עצמו מכל טובה, כי בכעסו הוא מעיד כאלף עדים שרחק לבו מן האמונה בישועת השם, ומי שאינו מאמין גם רחוק ממנו הגאולה והישועה, ודי בזה לעורר לב נלבב להתרחק בתכלית הריחוק מכל כעס והקפדה בכל ימות השנה, ובפרט ביום קדוש ונורא זה.

 

ובספרים הקדושים האריכו הרבה שעיקר הגאולה באה רק בזכות האמונה. ולא עוד אלא שעל ידי האמונה יכול האדם לבוא לכל המדרגות היותר גדולות שאפשר לאדם לבוא, עיין בס' פרי צדיק (מאמר קדושת שבת מאמר ז) וזה לשונו על ידי  ההתחזקות באמונה זוכה להיות ה' אור לו, ועל ידי כן יוכלו לבוא לכל מדריגת היותר גדולות שאפשר לאדם לבוא עכ"ל.

 

בא וראה אפילו משה רבינו ע"ה רעיא מהימנא שהתורה מעידה עליו בכל ביתי נאמן הוא, אעפ"כ אמרו בגמ' (ראש השנה דף כא:) חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכלן ניתנו למשה חסר אחד, שנאמר (תהלים ח) ותחסרהו מעט מאלוקים. וטעם זה מפני שאלו היה משה רבינו משיג שלימות הדעת שוב לא היה צריך לאמונה, ומבלי אמונה לא יתכן הדביקות, על כן ותחסרהו מעט מאלוקים, שגם משה צריך לאמונה כדי לקיים הדביקות.

על כן ביום קדוש זה, כמה צריך להתגבר באמונה להניח כל המחשבות וכל החשבונות, ולהאמין באמונה שלמה, כי לו חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידינו עולה ומנחה, ולא הביאנו הלום להשתטח על קברו של רבי שמון בר יוחאי, אין זה אלא כי לא כלו רחמיו וכל מחשבותיו עלינו לטובה לחיותינו לפניו כהיום הזה, והוא חפץ לגאלנו ושומע קול תפילתנו ותפילת עמו בית ישראל כל אחד לפום דרגא דיליה,

 

כדאיתא בזוהר הק (דברים ד, ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כיי' אלקינו בכל קראנו אלו, תא חזי, כמה אינון חביבין ישראל קמי קודאשא בריך הוא, דלית לך עם ולישן בכל עמין עע"ז דעלמא דאית ליה אלהא דישמע לון, כמה דקושא בריך הוא זמין לקבלא צלותהון ובעותהון דישראל, בכל שעתא דאצטריך לון למשמע צלותא דאינון בעאן, בגין ההוא רגא דלהון, ע"כ [תרגום: פתח רבי שמעון ואמר וכו' בא וראה כמה חביבים ישראל לפני הקב"ה שאין לך שום עם ולשון בכל עמי העולם שיש להם אלוקי שישמע אליהם, כמו שהקב"ה מזומן לקבל תפילתם ובקשתם של ישראל, דבכל שעה שצריכים שומע הקב"ה תפילתם שהם צריכים בגלל המדרגה שלהם שהיא השכינה המעלה תפילתם של ישראל, ע"כ].

ובאמת שכל מי יש לו לב ונמצא בי הילולא קדישא, חש ומרגיש שמחת ה' בעמו, ואהבת ה' את ישראל, וקרבת כל אחד ואחד מישראל אליו, וכל אחד מרגיש כי נפקד ביום הזה בכח קדושת הצדיק בפקודת ישעוה ורחמים, ועל שמחה זו אפשר להמליץ, כל מי שלא ראה שמחת ל"ג בעומר במירון לא ראה שמחת אמת ואמונה מימיו.

- - -

 

 

בל ג בעומר שמחים

עיקר עבודת היום בל"ג בעומר השמחה

 

בשער הכוונות להגאון הקדוש רבי חיים ויטאל גדול תלמידי האר"י הקדוש (דרושי הפסח דרוש יב) אני ראיתי למורי ורבי זצ"ל שהלך לציון הרשב"י פעם אחת ביום ל"ג בעומר הו וכל אנשי ביתו ויש שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם הראשון שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח"כ. והה"ר יונתן שאגי"ש  העיד לי שבשנה הראשונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ורבי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן לציון הרשב"י עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועש שם יום משתה ושמחה. עכ"ל.

 

ל"ג בעומר הוא שמחת תורה שבעל פה

ויש להתבונן שמהרח"ו אינו מזכיר שום עבודה מיוחדת שעסק בה האר"י בהעלותו לציון הרשב"י עם בני ביתו, כמו לימוד ספר הזוהר תיקונים ותפילות ושאר עבודות נשגבות, אלא ציין רק שעשה שם יום משתה ושמחה, וסוד העניין הוא להיות כי יום זה נמשל ליומא דהילולא ושמחת נישואין, שהוא זמחן של חדווה ושמחה על שלימות היצירה, אשר על כן עיקרה עבודה בו הוא דווקא במשתה ושמחה, ויום הילולא אין עבודתה באמירת תהילים ועשיית תיקונים ותפילות וריבוי בכיות, אלא עיקר העבודה ושימת פנים ביום כזה הוא להרבות במשתה ושמחה שמצות היום בשמחה הלל והודאה, כן ביום ל"ג בעומר שכלל ישראל ששים ושמחים על שלימות תורה שבעל פה ועל היגלות נגלות אר צח ומצוחצח אורו של רבי שמעון בר יוחאי ואור הזוהר הקדוש אשר בתורתו נאיר חשכת לילה, ובכוח קדושת הזוהר נצא מבור גלותנו, כמאמר הרשב"י בזוהר, בזוהר דא יפקון מן גלותא, על כן עיקר מצות היום הוא דווקא במשתה ושמחה הלל והודאה.

 

ומזה הטעם נענש תלמיד האר"י שנהג מנהג אבילות ביום זה כדאיאת (שם) זה לשונו גם העיד הה"ר אברהם הלוי כי בשנה הנזכר הלך גם הוא לציון הרשב"י, והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון כו', וגם בהיותו שם אמר נחם כו' ואחר שגמר העמידה אמר לו מוז"ל כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו, ואמר לו אמור אל האיש הזה אברהם הלוי, כי למה אומר נחם ביום שמחתינו, והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב, ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן אחד, וקבל עליו תנחומין עכ"ל.

 

ובאמת ידוע מנהג בחסידות קרלין מקדמת דנא שאין אומרים תהלים ביום ל"ג בעומר בציון הרשב"י, ואין מקיימים שם אלא מצוות השמחה כשמחת תורה שששים ושמחים בתורתו של רבי שמעון בר יוחאי, אמנם כן כל קהילה וקהילה ומנהגיה הקדושים, והגם כי בכל תפוצו ישראל ושאר הקהילות אין המנהג כן אלא גם נוהגים להרבות בתפילות ובקשות ביום זה ולפעול ישועות גדולות אמנם בא מנהגם זה ולימד על הכלל כולו כי עיקר המצוה ביום זה הוא בשמחה דווקא.

 

אודך כי עניתי ותהי לי לישועה

ובאמת שני עניינים יש בעבודת יום ל"ג בעומר, כמו שאמר מרן הסבא קדישא מרוזין זי"ע כי אצל רשב"י ביום ל"ג בעומר ישנם ב' בחינות: כי בפנים המערה שוררת אווירת יום כיפור ועת כל נדרי ונעילה, ובחוץ השראה של שמחת תורה, ושניהם אמת, כי גם מזה וגם מזה אל תנח ידיך, כי שניהם הם עמודים בשער היכל ה' כיכין ובועז, ועל ידי שני עבודות אלו יש פתח להיכנס לפי ולפנים ובהם ועל ידם תתקיים שלמות עבודת בזה היום.

ויש לומר עוד כי זה שאנו מתנסים תוך המערה תחת כיפת הבית בדוחק גדול הוא לנו כדמיון ומשל להזכיר צער רשב"י במערה, ובכך אנו משתייכים לעבודת רבי שמעון בר יוחאי שסבל צער מערה בחייו, וכאשר אנו דבקים לצדיק בדרך עבודתו המיוחדת לו אפשר ביותר לפעול ולהתפלל בזכותו, כי ההליכה בדרך המיוחדת לצדיק היא המקשרת בינו לבני הדור ההולכים בדרכיו, כן נאמר כאן שכאשר אנו מתקשרים בעבודת רשב"י לסבול צער מערה מתעורר זכות הצדיק ואפשר לפעול על ידי זה ישועות גדולות ומתוך צער מערה אנו פונים אל חצר הבית לשמוח בשמחת התורה שקניין שלימות התורה והשמחה בא בכח צער מערה ובזה נמצא אנו מקיימין בעצמנו משל לשני העבודות המעמידים זה היום.

 

אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי

ועל כל אלה נענה ונאמר על שזיכנו הקב"ה לבוא מירונה להתפלל בזכות התנא הגדול רבי שמעון בר יוחאי "אשרינו מה טוב חלקנו" על שזכינו לבוא ולהעמיד ישיבה על קברו לטעום מאורו הגדול בלימוד הזוהר הק' והתיקונים "מה נעים גורלינו", ועל שזכינו לשמוח בשמחת התורה בתורתו של רשב"י המאירה ומציאה אותנו מן הגלות "מה יפה ירושתינו" ומכל מה שיעשה האדם ביום זה מאלו הדרכים תעלה ותגיע ותראה ותרצה עבודתו לפני כסא הכבוד.

 
Click on this banner and Recommend to a friend
הנך נמצא ב: דף הבית hidden לג בעומר הילולא דרשבי

Prayer

iStock_000004156857XSmall

Will soon

Dear soul family

iStock_000008928925XSmall


Help Lyakircm immortalized them on

Important moments in your

iStock_000007388713XSmall

Pray Lhtzlhtcm

Simchat Bar Mitzvah

iStock_000009359919XSmall

Pray for the success Tzatzaichm

  • Login
    Pre-text
    Post-text
  • Create an account
    *
    *
    *
    *
    *
    Fields marked with an asterisk (*) are required.