• Personal-prayer
Hebrew (Israel)English (United Kingdom)
הרשם לאתר וזכה בתפילה וברכה על ציון הרשב"י הקדוש. שנה טובה ומתוקה
 

הכנסת אורחים ושכרה

הכנסת אורחים ושכרה מאמר ג

 

חסד בגופו

כשבאו חסידים הרבה, לרבי שמואל מקאמאד זצ"ל, לשבות אצלו את שבתם, עלה דרך סולם לגג ביתו, והוריד בעצמו מזרונים למען האורחים. אמרו לו אנשים: למה משפיל עצמו רבינו? אנחנו נוריד את המזרונים!

שחק רבי שמואל ואמר: "מחר בבקר כשאלך עם טליתי לבית המדרש להתפלל, תפנו אלי ותגידו: "למה לך להשפיל עצמך וללכת להתפלל, אנחנו נתפלל עבורך" כלום אשמע לכם?!... (חס"מ –ח"ב)

 

"וכי אני פטור ממצות הכנסת אורחים?!"

רב אחד, שלא הכיר את החפץ חיים, בא פעם לראדין לשם פגישה איתו למטרה מסויימת. בהגיעו לראדין לפנות ערב, פגש יהודי ברחוב, ושאל אותו על מקום בית מלון להתאכסן בו, הלה הראה על בית עצמו כבית מלון, אכסן אותו, ושרת אות כדרך בעל מלון.

למחרת בשעת התפילה בבית הכנסת, ביקש הרב האורח, שיצביעו לפניו מי כאן "החפץ חיים", ומה נבהל להיודע, שמארחו, "בעל המלון", הוא ה"חפץ חיים" בכבודו ובעצמו.

הרב ניגש מיד לחפץ חיים וביקש סליחתו שנתן לו לשרת אותו, אבל בעל החפץ חיים תמה ואמר: "וכי אני פטור ממצות "הכנסת אורחים"?! (המאורות הגדולים)

 

הכנסת אורח, אפילו חולה...

ביתו של הגה"צ רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל (גאב"ד מקנס) היה פתוח לכל דיכפין, כל מר נפש מצא אצלו לב פתוח לסבלו. הוא בעצמו טרח להאכיל את אורחיו, ולהציע משכבם. באמצע הלילה אף נהג לרדת ולבדוק אם אורחיו שנרדמו מכוסים כראוי, ואם לא חסר להם מאומה.

הרבה יתומים רכים גידל בביתו והעניק להם טיפול אבהי, שופע מסירות, כאילו ילדיו המה. כאשר נודע לו כי בעיר שוהה אורח, טרח לחפש אחריו ולהביאו אל ביתו. פעם התאכסן אצלו יהודי סגי-נהור, במשך כמה שבועות. וכל אותם ימים לא חס על זמנו, אלא התמסר להאכילו ולהלבישו במו ידיו. כדרך שמטפלים בבן תפנוקים.

פעם נקלע לביתו אדם חולה נפש, אשר נהנה בביתו מכל טוב שהשפיע עליו, והלה אינו פוסק מלחרף ולגדף את הרב בעל הבית ולקללו בקללות נמרצות. גם באדם זה טיפל ברחמים ובחמלה ועשה כל מה שאפשר בכדי להנעים את ישיבתו של האומלל בביתו. (אורות ממזרח)

 

מעלת הכנסת אורחים וגודל שכרה

כתב השל"ה הקדוש: מצות הכנסת אורחים בכלל מצוה עשה "והלכת בדרכיו", נוסף על שהיא מעלה גדולה ממעלות המידות. וזה לך האות שהאריכה התורה בסיפור הכנסת אורחים דאברהם אבינו ורמזה לנו מענין שכרה. שכל מה שעשה בעצמו לאורחים, עשה הקב"ה עצמו לבניו... והמקיימה, מקיים מצות עשה "והלכת בדרכיו". כי הקב"ה מכניס אורחים בכל שעה ובכל עת ובכל רגע. כי אם לא היה מכניס אורים, ברגע כמימרא היה העולם אבד. כי כל העולם אורחים הם לגבי השי"ת. כי גרים אנחנו, הוא מכניס קיום העולם בשפע שמשפיע עלינו. (של"ה – וירא).

 

גדול ועצום הוא שכר מצות הכנסת אורחים. ומובא בספרים הקדושים, כי אילו היינו יודעים גודל שכר מצוה זו ומה שגורמת בכל העולמות, היינו עומדים בפרשת דרכים לחפש ולהכניס אורחים לביתינו, כמה שעשה זקנינו אברהם ע"ה.

 

וכתב רבינו בחיי ז"ל: נאמר בתורה פעמיים לשון "ויטע". כתוב: "ויעט ה' אלקים גן בעדן מקדם" (בראשית ב-ח) וכתוב אצל אברהם: "ויטע אשל בבאר שבע" (כא-לג) ללמדינו, שכל המחזיק במצות הכנסת אורחים, יורש גן עדן.

 

והיה הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל דורש ומוכיח (בספרו תוכחת חיים ח"ג) את העם, עד כמה מחייב אברהם אבינו את כל אדם להכניס אורחים. שכן מצינו לחז"ל שאמרו: אברהם יושב בפתח גיהנם, וכל יהודי שמהול, מצילו מן הגיהנם (עירובין יט.). מעתה, איזה פנים יהיו לאדם שאינו מכניס אורחים ויגיע לפתחו של גיהנם. וירצה להינצל הואיל והוא מהול. הלא יוכיח אותו אברהם בתוכחה נוקבת, ויאמר לו: אני מלתי עצמי בן צ"ט שנה, ובכל זאת התאמצתי להכנס אורחים בהיותי כואב ביום השלישי למילתי. ואילו אתה שמלו אותך בן שמונה ימים, ולא נצטערת כל כך, וכשנהיית לאיש ובידך להכניס אורחים בנחת ובהרחבה, מדוע נמנעת להכניס אורחים לביתך? הלא יבוש אז אותו אדם ויכלם מתוכחתו והקפדתו של אברהם אבינו, אשר אליו נשואות עיניו שיצילו מן הגיהנם.

 

נסיים בדברי רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש : "זכאה איהו מאן דמקבל אורחין ברעותא שלם [=אשרי מי שמקבל אורחים ברצון שלם], כאלו מקבל אפי שכינתא [=כאילו מקבל פני שכינה], דבמדה דמדד בר נש, בה מודדין ליה. [=שבמדה שאדם מודד, בה מודדין לו]. אתא רבי אלעזר בריה ונשיק ידו, [=בא רבי אליעזר בנו ונישק יד] ואשתטחו ליה כל חבריא ואמרו ליה: אילו לא אתינא לעלמא אלא למשמע מילין אלין דיי". [השתטחו לפניו כל החברים ואמרו לו (לרשב"י): אילו לא באנו לעולם אלא לשמוע דברים אלו דיינו].

 

"הכנסת אורחים חסד לכולנו"

סח הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל (גאב"ד איזמיר): "כשבא אורח לעירנו ומתארח אצל איזה בעל הבית, נוהג אני כל הימים ללכת לבקרו. אם משום כבוד האורח, אם משום כבוד המארח. ואני משבחו, מעודדו ומחזיק לו טובה, כדי לחבב עליו את המצוה. דרכי לומר למארח: החסד הזה אשר אתה עושה עם האורח, הריהו כאילו עשית עמדי ועם כל עירנו. יען שהחיוב מוטל על כולנו. כי אם לא היית מקבלו, הייתה נגרמת עבירה לכל בני העיר..." (תוכחת חיים – ח"א)

 

החלום ושברו...

על רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל שהתפרסם במיוחד במצות "הכנסת אורחים" שקיים מסופר: בשנת תרפ"ט כאשר התגורר עדיין בניו יורק, התעוררה אשתו לילה אחד בבכי סוער. היא ספרה לבעלה כי ראתה בחלום את אברהם אבינו ושרה אמנו בוכים ומקוננים מרה. היא קרעה בגדיה והצטרפה אליהם בבכי. ואמרה לאבות הקדושים כי לא תעזוב החדר עד שיבטיחו לה שתפילותיה תתקבלנה. שרה אמנו החזיקה בידה והבטיחה לה.

 

באותה עת היה להם בן שלמד בישיבת "כנסת ישראל" בעיר הקודש חברון. מבלי קשר לחלום, לכאורה, פנה הרב לרעייתו ואמר לה: היות וזה כבר ארבע שנים שהבן לומד בישיבה ולא ראינוהו, ועתה מלאו לו עשרים שנה, צריך הוא לחזור הביתה ולמצוא שידוך. האם התנגדה באמרה: תניח לו ללמוד עוד שנה, עדיין הוא צעיר...

הם הגישו טענותיהם לפני הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ זצ"ל ר"מ דקמניץ שהתאכסן בביתן, והוא הצדיק את עמדת הבעל. בו ביום נשלח מכתב לבן שיחזור מיד

לניו- יורק. בבואו, הציעו לו שידוך שהורי המדוברת שמם... אברהם ושרה. הם נשאו ואז נסה החתן לשדל את רעייתו לשוב לחברון אולם רעייתו לא הסכימה.

 

והנה לפתע באותם ימים י"ח אב תרפ"ט, פרצו מאורעות הדמים, כשבעים יהודים נטבחו בחברון, ביניהם כ"ה מבני הישיבה. רק עתה גילה הרב הרמן לאשתו: "את זוכרת את אותו חלום בו ראית את אברהם אבינו ושרה בוכים. בגלל אותו חלום החלטתי להחזיר את בננו הביתה. האבות הקדושים שמדתם הבולטת היתה חסד, באו להציל את בננו בזכות הכנסת אורחים שאותה אמצנו בביתנו... (עולם חסד יבנה)

 

 
הנך נמצא ב: דף הבית hidden חסד הכנסת אורחים ושכרה

התפילין שלי

תפילין

התפילין שלי

טובה אמיתית ליקירי משפחתכם

עילוי נשמה מכבדים בחיים ולאחר החיים

בשמחת כלולותיכם

חתן וכלה

מתפללים להצלחתכם

בשמחת הבר מצווה

בר מצווה

מתפללים להצלחת צאצאיכם

  • Login
    מלל מעל טופס הרישום
    מלל מתחת טופס הרישום
  • יצירת חשבון
    *
    *
    *
    *
    *
    Fields marked with an asterisk (*) are required.