• Personal-prayer
Hebrew (Israel)English (United Kingdom)
הרשם לאתר וזכה בתפילה וברכה על ציון הרשב"י הקדוש. שנה טובה ומתוקה
 

פרק יב - מפלאי מבחני האמונה



פרק יב - מפלאי מבחני האמונה

הבה ונראה את פלאי הבורא בתכלית בריאת האדם, שהיא האמונה והיאך הבורא רואה בה כתכלית עד שכל עיקר מבחניו את ברואיו המה באמונה.

הרי תכלית בריאת האדם כאמור במסילת ישרים: ''לעבוד ולעמוד בנסיון'', ועיקר נסיונותינו בכל יום ויום הלא המה באמונה, נתבונן, הרי כל יום מתנסה האדם הממוצע לפחות בד' או בה' מבחנים על אמונתו, שהרי בכל יום מזדמן לאדם איזהו דבר סיבה וגורם להביאו לגאוה, לכעס או להקפדה, מחמת איזשהו צער של יסורים, או מחמת שפגעו בו, או מחמת שלא נעשה רצונו כרצונו, או מחמת הפסד ממון, וכיוצא, הכי יש אדם שאין לו בכל יום כמה סיבות הגורמים לו נסיונות מעין אלו.

והוא פלא של השגחה לסדר לאדם בכל יום מציאויות של מבחנים שייבחן בהם האדם.

הקדוש-ברוך-הוא מסבב כל הסיבות בהשגחה נפלאה, כביכול טורח לסבב לאדם בכל יום מציאויות שונות שיצטרך האדם לעמוד בהם במבחן אמונתו, האם יכעס או לא, האם יקפיד או לא, האם יקבל באהבה אכזבה זו או זו, וכגון ששכח משהו, טעה במשהו, אמר דבר שלא במקום וכיוצא.

והנה אדם שיצטרך להכין מבחן לחבירו כמה יצטרך לתכנן זאת ולטרוח להסב לחבירו איזהו נסיון על מנת לבחון את אופיו ומידותיו, כמה חכמה וערמה יצטרך לבעל הבית להביא אחד מפועליו לידי מבחן אמיתות וישרות בעבודתו, וכיוצא.

כמה יצטרך חכמה וערמה לבוחן בכל מקצוע שהוא לערוך מבחן לנבחניו.

והנה, הבורא, מכין בכל יום מספר מבחנים למיליוני ומיליארדי אנשים בכל יום, ומזמן להם כל מיני מציאויות ומקרים שונים ומשונים, ולכל אחד מבחן פרטי כפי אופיו וצורך תיקון מידותיו, לבוחנו בכל יום מספר פעמים היאך ינהג, ואם עמד היום במבחניו, הרי שלמחר מכין לו הבורא מספר מבחנים אחרים שונים במציאותם על אותו עקרון - מבחני אמונה. היש פלא מופלא מזה.

וזה לכל אדם איש ואשה זקן צעיר וילד, לכל אחד באשר הוא, הבורא מסבב מקרים לכל אדם באופן שיצטרך להיבחן בהם בכל יום מספר פעמים, ואין הבורא מתיאש מתוצאות מבחניו, אלא חוזר ושונה את מבחניו למשך 70-80 שנות חייו, ולבסוף יביאהו האלקים במשפט על כל מבחן ומבחן, ויהא נידון על כל תוצאה ותוצאה של מבחן, על כל תגובה ותגובה שהגיב בכל אירוע ואירוע שהיו לו מעציב או משמח, האיך קבלו באמונה או במקרה.

וכפי זה תיקבע מדריגתו לנצח!

והנה נתבונן, האדם במשך חייו בממוצע בכל יום עובר בין 4-5 מבחנים באמונה, וכגון נסיון שלא להתרגז באותו יום, או היאך יגיב על פגיעה שנפגע באותו יום, שכח משהו. טעה במשהו, ניזוק ברכושו וכיוצא, או מתוך מתח בין בני הבית, או מצער גידול בנים המצוי מאד, הופרעה שנתו, נכבש מקום חניית מכוניתו וכיוצא, כך שבמשך שנה יוצא לאדם לעבור לפחות כ- 2000 מבחנים, ועל הרוב יש יותר, אם כן במשך כל חייו של האדם - ולפחות מיום עומדו על דעתו - עובר האדם הממוצע ללא טרדות מיוחדות - הרבה יותר ממאה אלף מבחנים!!!

ובמה נקבעת דרגת האדם? הלא על פי ציוניו במבחניו, הלא כל המבחנים הללו יעברו מיון אחד לאחד, והנה באם תגובותיו היו של אמונה בה' מבלי להרהר ולערער ועוד לקבל באהבה הרי שזהו מבחן שעבר בהצלחה, וכן על זה הדרך כפי הצלחת התגברותו כן יהיו תוצאות מבחניו במבחני האמונה.

והרי כמה תגובות שונות ומשונות שומעים אנו מבני אדם על מאורעותיהם, וכמו: חבל שלא אמרתי כך וכך... היאך טעיתי... היאך לא הזדרזתי... למה לא חשבתי מספיק... למה מיהרתי... למה לא בררתי טוב קודם... או בביטויים כמו ''אוף...'' ''איך מרגיז...!''

וחבל, כי ביטויים אלו הם ביטויים של קטנות אמונה, ועל כך מתבזבז שולחנם של צדיקים לעתיד לבוא.

כמה חכם הוא הרואה את הנולד להרגיל עצמו במידה זו של האמונה שבעיקרה היא מתבטאת בביטול הרצון העצמי לרצון ה', ללומדה ולשננה, לקרוא בספרי מוסר ללמוד מגדולי וצדיקי הדורות היאך הצטיינו באמונתם ובתמימותם, ולחזקה בלבו כדי שיצא מצטיין במבחניו, שהרי כל הצטיינות במבחן זהו תכליתו של האדם בעולמו, ומכאן יאכל ויתענג על עולמות של עונג לנצח.

ואלו הם מעשיו של הבורא יתברך יום יום להנהיג עולמו במבחנים ובנסיונות כאמור לכל אדם בפרטות. והנסיונות המה המתאימים לכל אדם כפי אופיו ותכונתו, וכפי הצורך שנצרך הוא בפרטות לתקן עצמו להשלים את החסר לו בתיקון המידות והתאוות, והוא פלא, כי רק הוא יתברך יודע כל אחד ואחד מה מהותו ומה תכליתו בעולמו, וכפי זה מכוון לו בכל יום ויום מספר פעמים אפשרויות ואתגרים לתיקון עצמו במבחנים והנסיונות שמכין לו הבורא בכל יום.

ואני הכותב בחנתי לראות בעצמי האם יתכן ויעבור עלי יום שקט ורגוע ללא נסיונות באמונה, וראיתי שאין יום כזה כלל וכלל, פעם יבוא בקלות ופעם בחמורות, אולם בלא כלום לא אפשר, והוא פלא למתבונן בדרכי ההשגחה לראות היאך לא עוזב הקדוש-ברוך-הוא שום נברא מלנסותו ולבוחנו יום יום.

ומי ששם לבו על דרכי ה', ומתבונן מראש שבודאי בלתי נמנע להיות לו היום מספר נסיונות, הרי שזהו חכם שמתכונן מראש לקראת המבחן, וכמו בכל מבחן המצליח הוא זה אשר הכין עצמו לקראת המבחן, ואז יש סיכוי שיצליח במבחנו.

וכאמור עלינו להבין בכל הצלחה במבחן זוכה אדם לתואר נוסף ולדרגה נעלית יותר, וזו השקעה שתוצאותיה לנצח, אדם משקיע כאן בהפסד ממונו, כבודו, טרחתו, זמנו, סבלנותו, אולם השקעה זו נושאת רווחים אין סופיים, וכמו שבכל עסק נצרך שישקיע האדם על מנת להרוויח, ובהשקעה כמובן שהוא מפסיד כביכול, כן הוא כדי לזכות לרווחים אין סופיים של עונגי עולם הבא מתבקש האדם להשקיע, ומה להשקיע? פרוטות של עולם הזה... האין זה עסק משתלם, היש עסק מרוויח יותר מזה, אתה משקיע וויתור על הפסד מדומה של כבוד, ממון, זמן, קצת איפוק וסבלנות מכל מיני הטרדות המזומנות, שבעצם באמת אינך מפסיד בכך כלום כי מה שנגזר לך מן השמים בין כה תקבל, והכל משחק ואחיזת עינים לצורך הנסיון, כך שההשקעה היא עצמה השקעה שיש בה הפסד מדומה בלבד, ובזה מרוויח האדם רווחים אמיתיים עצומים אין סופיים ולנצח נצחים.

מי יתבונן בזה ולא יקח זאת לעבודה וישא על עצמו לשאת בעולה של מידה זו יום ולילה לחזקה אצלו ולשמוח בה, כי בזה זוכה הוא לצאת מן העולם שמח ומאושר, שלם בכל השלמויות כולם, כי היא תכלית הכל, ובאם בא הוא לעולמו עם מידה זו יתקבל הוא כצדיק גמור, ולא יתבזבז משולחנו כלום לנצח נצחים ולא יבוש ולא יכלם גם בפני גדולי וקדושי כל הדורות והנה מובא במדרש (תנחומא שמיני ז, ח, ועוד) וכי מה איכפת להקדוש-ברוך-הוא בין אם ישחט אדם את הבהמה או ינחרנה ויאכלנה, אלא לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את ישראל. כלומר, אומר הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל: המצוות הם לטובתכם ולזכותכם כי מה יתן ומה יוסיף לי אם ישחט אדם הבמה מן הצוואר או מן העורף, אלא לבחונכם עד כמה אתם חרדים על דבריי לקיימן.

ואם זה נאמר במצוות, על אחת כמה וכמה שיש לנו לומר זאת במילי דעלמא, דהיינו, וכי מה אכפת לו להקדוש-ברוך-הוא שלכל אדם יהא דירה כרצונו, בת זוג כלבבו, פרנסה בשפע. חיי נחת ללא רוגז מתח, ללא הפסד, ללא בושה, ללא חרטה, ללא קנאה ותחרות, והלא הקדוש-ברוך-הוא הוא טוב ואוהב להיטיב, ומה אם כן יחסר לבורא כביכול אם ישפע לאדם כל אשר ירצה.

אלא כשם דאמרינן: ''רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להן תורה ומצוות'', כמו כן יש לנו לומר: הרבה להם מבחנים ונסיונות, והכל על מנת לבוחנם ולבודקם האם ילכו בדרכיו אם לא.

נתבונן, אדם הולך לרב לבקש ברכה לזיווג, או לפרנסה, הכי מצינו מעולם רב שיענה למבקש ברכתו: לא, אינני רוצה לברכך... בוודאי לא, לא ימצא כדבר הזה, כל רב בחפץ לב מברך לכל מי שמבקש ברכתו, ומברכו בכל אשר יבקש, אם בבנים, אם בנכסים, אם בבריאות, והרב שולף ברכותיו ללא היסוס, ובעין טובה ובלב מרחם מאחל למתברך שיהא לו כל אשר יחפוץ.

ובכן וכי הקדוש-ברוך-הוא פחות רחמן מרב או מכל אדם טוב שמאחל באמת טובה לרעהו, והרי הקדוש-ברוך-הוא מקור הרחמים, ורחמי הרב או החבר המה מרחמיו של הבורא, ומהו אם כן שאדם מבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיברכהו בבית, בבת זוג, בפרנסה, והקדוש-ברוך-הוא אומר לו: איני רוצה! וכי הקדוש-ברוך-הוא פחות רחמן מאב רגיל המספק לבנו כל אשר יחפוץ, הלא דבר הוא?! אלא כאמור, מי כהקדוש-ברוך-הוא שיודע מהי התכלית הטובה האמיתית שיצא לאדם ממבוקשו, ומה תכליתו בעולמו באמת, שהרי יש לנו להתבונן, וכי אדם בא כאן לעולם לקבל את כל אשר תשאל נפשו מן העולם הזה, והלא קודם בואו לכאן היה לו הכל, היה יושב ומתענג בעולם הנשמות ולא חסר לו מאומה, ומה לו לבוא לעולם הזה לבקש לחם ומים.

ומאידך, וכי תכלית ביאת האדם לעולם היא כדי לסבול צער ויסורים לשם סבל וצער, הלא בסך הכל אין אדם בעולם עם נחת כמובא במסילת ישרים, כל אדם יש לו את בעיותיו וצרותיו, ובכן האם הובאנו כאן לעולם להתגולל עלינו ולהתעלל בנו חלילה, וכי הקדוש-ברוך-הוא הטוב והמטיב הביאנו לעולם לסבול.

אלא כאמור הבורא הביאנו לכאן ''להשקיע'', וההשקעה השקעה בפרוטות של הבלי עולם הזה לוותר עליהם, לקבל את אכזבות העולם החולף הזה על כל שטותיו בסבר פנים יפות, וסבל של קצת עלבונות מבני אדם, ושל קצת הפסדים והטרדות שהמה כלום ממש - יפיקו לו לאדם רווחים גדולים ונצחיים שאינם ניתנים אלא באמצעות השקעות פעוטות אלו, הלא המה הרווחים של עונגי עולם הבא הנצחיים. שהרי כל עונגי עולם הזה על כל מגוון פרטיהם, ממון, כבוד, אכילה ושתיה, ועוד ועוד, שאפילו יהנה האדם בהם לאין סוף שנים ויהא מלא בכל טובות העולם הזה בכל שנותיו יום יום, לא יספיקו לרגע של חיי עולם הבא, אם כן אדרבא ''המברך'' האמיתי זהו רק הקדוש-ברוך-הוא, הוא הממלא אותנו בשפע ברכותיו בשפע נסיו ונפלאותיו בכל יום ובכל עת, כל מצבי האדם יהיו אשר יהיו המה רק לטובתו.

הנה לנבוכדנצר שלא היה אפשר ליתן לו עולם הבא, והיה מוכרח ליתן עולם הזה במקום עולם הבא על מנת להאבידו, הרי שבשביל ג' פסיעות שרץ לכבוד ה' זכה לג' דורות של מלכות, (כמובא בגמרא סנהדרין קו), זהו שכרו של אדם שבלית ברירה היה נצרך ליתן לו שכרו בעולם הזה בגלל היותו רשע שאינו בן עולם הבא, אזי אנו ששכרנו מובטח לנו לעולם הבא, כמה שווה כל השקעה והשקעה, ובפרט של בלימה וסתימת הפה ולקבל הנהגת ה' באהבה לא לכעוס ולא להקפיד, למחול על עלבוננו וכיוצא מתוך אמונה שאין עוד מלבדו, שזה מאמץ יותר מג' פסיעות שפסע נבוכדנצר עבור ה', כמה אם כן מחכה לאדם לעולם הבא שכר לאין סוף עבור אמונתו בה'.

 
הנך נמצא ב: דף הבית hidden אמונה ובטחון פרק יב - מפלאי מבחני האמונה

התפילין שלי

תפילין

התפילין שלי

טובה אמיתית ליקירי משפחתכם

עילוי נשמה מכבדים בחיים ולאחר החיים

בשמחת כלולותיכם

חתן וכלה

מתפללים להצלחתכם

בשמחת הבר מצווה

בר מצווה

מתפללים להצלחת צאצאיכם

  • Login
    מלל מעל טופס הרישום
    מלל מתחת טופס הרישום
  • יצירת חשבון
    *
    *
    *
    *
    *
    Fields marked with an asterisk (*) are required.