• Personal-prayer
Hebrew (Israel)English (United Kingdom)
הרשם לאתר וזכה בתפילה וברכה על ציון הרשב"י הקדוש. שנה טובה ומתוקה
 

אמונה ובטחון הלכה למעשה


כז. הבטחון סגולתו להושיע גם את מי שאינו ראוי, והטעם לכך


מאמר הכתוב (תהלים ל''ב) והבוטח בה' חסד יסובבנהו. להבין מהו ענין בטחון בה' שחסד יסובבנהו, דהיינו שזוכה על ידו להמתיק מעליו כל הדינים וממשיך על עצמו חסדים מכל הצדדים, יש לבאר עיקר מהות הבטחון, שלא ישאל השואל מהיכן נשאב הבטחון הגמור כי בודאי יושיענו, אולי חס וחלילה אין זה עתה רצונו יתברך להושיעו, שיש בזה שיטות שונות, ונבאר על פי דרך ושיטת רבותה''ק זי''ע.

הנה מלשונות הכתובים ומדרשות חז''ל נראה, כי ענין בטחון משמעותו שבוטח בהשם יתברך אף על פי שאינו ראי שה' יעזור לו, אלא על ידי עצם הבטחון בה' ממשיך על ידי זה ישועתו, ואף על פי שאינו הגון ואינו כדאי, וכמשמעות הכתוב (תהלים כ''ב) בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו וגו', בך בטחו ולא בושו. ובמדרש שוח''ט איתא בפסוק (תהלים כ''ה) אלקי בך בטחתי אל אבושה, מעשה באכסנאי שבא לעיר המלך ולן בחוץ, מצאוהו שומרי המלך והתחילו להכות אותו, אמר להם אל תכוני שמבני בית המלך אני, המתינו עד אור הבוקר והוליכוהו לפני המלך, אמר לו המלך מכיר אתה אותי, אמר לו לאו, והאיך אתה בן ביתי, אמר לו איני מבני ביתך אלא בטחתי בחסדך, אמר לו המלך הואיל ובי בטח הניחו לו, כך אמר דוד אלקי בך בטחתי אל אבושה, ובשביל כך אל יעלצו אויבי לי. הרי שהבטחון הוא שבוטח בה' אף על פי שאינו ראוי לזה, ורק בזכות הבטחון ממשיך הישועה. וכן משמעות הכתוב והבוטח בה' חסד יסובבנהו שבזכות הבטחון נמשכים אליו חסדים. עוד אמרו חז''ל (מנחות כ''ט) מאי דכתיב בטחו בה' עדי עד כי בי-ה ה' צור עולמים, כל התולה בטחונו בהקב''ה, הוא לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא, ובפרק הרואה (ברכות ס') דרשו בפסוק משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' (תהלים קי''ב), משום דנכון לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא. וכתב הרמב''ן בספר ''האמונה והבטחון'' (פ''א) על הפסוק בטח בה' ועשה טוב (תהלים ל''ז), הקדים בטח בה' לעשה טוב, כלומר אף על פי שאין בידך מעשים ותדע בעצמך שאתה רשע, עם כל זה בטח בה' כי הוא בעל הרחמים וירחמך.

והביאור בזה כי יהודי הבוטח בה' שיעזור לו, הרי שורש ומקור הבטחון, כאמור, הוא מחמת שמרגיש בלבו גודל אהבתו יתברך אליו, שהוא כבן לאב רחמן הרוצה רק טובתו בכל מצביו, ומשריש בלבו כי בנים אתם לה' אלקיכם קודם שיחטא ולאחר שיחטא, ובודאי ירחם עליו אף על פי שאינו הגון ואינו כדאי. על ידי זה מתעורר גם מלמעלה הנהגה מיוחדת עמו בבחינת ה' צלך (תהלים קכ''א), כפירוש הבעש''ט זי''ע, שכמו שהצל עושה בדיוק מה שהאדם עושה, כמו כן הנהגת הבורא הוא על פי מעשה האדם. וככל שהוא משריש בדעתו ומצייר בלבו את אהבתו וקירבתו יתברך שמו אליו, כן ממשיך עליו ההנהגה מן השמים, וכמאמר המדרש הנזכר שהמלך אומר הואיל ובי בטח הניחו לו. כנגד סוג בטחון זה אין שום קטרוג, כמשמעות הכתובים (תהלים כ''ב) א-לי א-לי למה עזבתי, אלקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי וגו', בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו וגו', בך בטחו ולא בושו. גם בשעה ששערי תפילה נעולים וההסתר גדול, שאקרא יומם ולא תענה וגו', יש עוד עצה פלאית והוא כח הבטחון, שבפניו אין הסתרים, ומפליא פלאות בהנהגה עילאית להשתיק מדת הדין והקטרוגים.

ועל דרך זה מבאר באור החיים הק' בפר' בשלח, בביאור הכתוב מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, שקשה ולמול מי יצעק אם לא לה' אלקיו, אכן כיון שגבר כנגדם הקיטרוג ומידת הדין לא היתה יכולה תפלתם להתקבל, ורק זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים על ידי שיתעצמו באמונה ויסעו אל הים קודם שיחלק על סמך הבטחון, ובאמצעות זה נעשה להם הנס כי גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה (עיי''ש באורך).


כח. ההשתדלות - להרבות או להמעיט בה תלוי לכל אחד כפי ערך מידת בטחונו בה'


ולאור זה יתבהרו לנו החקירות בענין בטחון אם צריך השתדלות או לא, ואם צריך כמה הוא השיעור. כי הכלל בזה שהכל לפי ערך הבהירות באמונה ובטחון. אם מרגיש בלבו אמונה ובטחון גמור באהבתו וקירבתו יתברך', עד שבטוח כי הקב''ה יעזור לו בלי כל השתדלות מצדו, ממשיך עליו ישועתו יתברך גם בלי שום השתדלות. אך אם מרגיש כי לאור מצבו עכשיו אינו ראוי להמשיך עליו ישועתו יתברך רק אם יעשה השתדלות, אזי צריך באמת לעשות השתדלות. ולכן נחום איש גם זו, שהיה קבוע בלבו שכל מה שהקב''ה עושה עמו הכל הוא לטובה (תענית כ''א), והיה בדרגה עילאית כזאת באמונה ובטחון, המשיך עליו על ידי זה ההנהגה העילאית הזאת מאת הבורא יתברך. ועל פי דברינו צריך לפרש מה שיעקב היה מפחד שמא יגרום החטא (ברכות י''א), הפחד שלו היה שמא יגרום החטא ולא יזכה להרגיש את גודל אהבתו וקירבתו יתברך אליו, ואז לא יוכל להמשיך הישועה. וזה מה שמצינו שאחז''ל (ברכות י') כי ישעיה הנביא כשבא לבקר את חזקיה המלך בעת חליו, אמר לו מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא, דהיינו שכבר נגזרה גזירה ואין לשנותה, ואמר לו חזקיה בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע מן הרחמים. היינו שאמנם על פי סדר ההנהגה מקום שנבואה מגעת לשם, כבר נגזרה גזירה ואי אפשר לשנותה, אבל עדיין מקובלני מבית אבי אבא, מרומז על בחינת הנהגת עילאית לעילא מכל דרגין, שעל ידי אמונה ובטחון ברחמי שמים המרובים כל כוחות הדינים אין עומדים בפניה, ומשם אפשר להמשיך ישועה.

וכך הם דברי המהר''ל בנתיבות עולם (נתיב הבטחון): כמה גדול מדת הבטחון, שבוטחים בו יתברך בכל לב, עד שכל הדברים נעשים לו לטובה, כמו שהיה שאצל רבי עקיבא ונחום איש גמזו, כי מפני שהיה בוטח בו יתברך שיציל השם יתברך אותו כי הוא כל יכול וכאשר שם בטחונו בו אז על השם יתברך להציל אותו. עוד מבאר שם על פי מאחז''ל (מנחות כט) בטחו בה' עדי עד, כי בי-ה ה' צור עולמים, בעולם הזה ובעולם הבא, שלפעמים אין אדם ראוי לדבר טוב מצד מזלו הרע בעולם הזה, ועל ידי שבוטח בה', שיכול להשפיע אליו מעולם העליון שהוא כולו טוב, הרי מגיע דבר זה עד עולם העליון, וממשיך עליו הנהגה מעל טבעו. והרה''ק ר' אלימלך מליזענסק זי''ע מביא בספרו (נועם אלימלך פר' בשלח) כי הבוטח בלב נאמן, פרנסתו מזומנת לו שלא בצער ועבדות כלל, וכגשם ההולך בלא יגיעה, ורק אם הוא מחוסר בטחון צריך להשתדלות וליגיעה דבר יום ביומו. וכמו שמסופר על האלשיך הק' זיע''א שדרש בבית הכנסת שהבוטח בה' לא צריך לעשות דבר לפרנסתו, כי אם לישב בבית המדרש לעסוק בתורה ותפילה וד' יזמין לו פרנסתו. ובעל עגלה אחד נכנסו הדברים ללבו, ואכן זימנו לו מן השמים ארגז מלא מטבעות זהב. ושאלו אותו תלמידיו למה רק הוא זכה לזה, ויען להם, שאין הדברים מתקיימים אלא במי שמאמין בכך אמונה תמימה ופשוטה, ולכן רק הוא זכה לזה.


כט. אפשר להמשיך ישועה על חבר שבצרה בכך שמשרישים בו אמונה


הדרך הזאת היא הדרך בה דרכו רבותה''ק זי''ע מדור דור. ובמיוחד מרן הס''ק מלכוביץ זי''ע, שבבוא לפניו ענין קשה ביותר, שלא היה שום דרך על פי הכוחות הטבעיים להמשיך לו ישועה, היה משפיע על היהודי שבא אליו ומשריש בו אמונה ובטחון חזק, עד שהאיש בעצמו המשיך עליו את הישועה. וכמו שקרא מרן מוהר''ש זי''ע עליו מאמר הכתוב (שמות יז, יב) ''ויהי ידיו אמונה'', כמו אדם העושה בידיו כל מעשיו, כן היה הוא ז''ל עושה כל המעשים הנסים והנפלאות על ידי השרשת אמונה. והוא ז''ל אמר, כי בעת התגברות הדינים על יהודי, יברך אז שהכל נהיה בדברו, ויתחזק באמונה ובטחון כי הכל נהיה בדברו, כי אז יומתקו על ידי זה כל הדינים וימשיך ישועה.


ל. האמונה בהשגחה עושה מצירוף מקרים ישועות וניסים


עד כמה השפעת האמונה והבטחון בה', שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, לעורר בהנהגה העליונה להמשיך חסד ורחמים, אפשר ללמוד ממה שאחז''ל (ברכות ס') דרבי עקיבא הוי אזיל באורחא והוי בהדי חמרא ותרנגולתא ושרגא, מטא להאי דוכתא בעי אושפיזא ולא יהבו ליה, אמר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, אזיל בת במדברא, אתא אריה ואכיל לחמרא, אתא שונרא אכיל לתרנגולתא, אתא זיקא כביה לשרגא, אמר רבי עקיבא כל מה דעבידין משמיא לטב, בלילה אתא גייסא שביה למתא, אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקב''ה הכל לטובה, ופירש''י אילו היה הנר דולק היה הגייסא רואה אותו, ואילו היה החמור נוער או התרנגול קורא היה הגייס בא עליהם. רבי עקיבא מתוך אמונתו שאין דבר בלי השגחה פרטית, ומתוך בטחונו בה' הטוב והמטיב, וכל אשר עושה הוא מתוך אהבתו אליו ולטובתו, לכן כשהאכסנאי לא נתן לו מקום ללון, לא תלה בשום גורם אחר רק בהשגחתו יתברך וכי הכל הוא רק לטובתו, וכן השונרא והאריה שטרפו לו, גם אם לכאורה לא היה בזה ענין יוצא מהרגיל, אך הוא מתוך אמונתו ובטחונו ידע שאין ''מקרה'' והכל בהשגחה עליונה ולטובתו. ובשם הבעש''ט זיע''א איתא, שהחידוש בהאי ענינא, כי הגם שרואים כמה וכמה ענינים נפרדים שלא שייכים זה לזה, האמונה בהשגחה פרטית עושה מכל העובדות הפשוטות צירוף ואחדות אחת עם המטרה. ומביא הבעש''ט זי''ע משל לצירוף מקרים, מה שקרה לאחד מאנשיו, שנתעורר פעם אחת באמצע הלילה על ידי עקיצת פרעוש, וקפץ ממטתו ורץ לפרוזדור, במרוצתו נפל בכח על חבית מים שעמדה, ונתהפכה ונשפכה על הארץ, מים אלו כיבו גחלים שהתחילו לבעור, ועמדה לפרוץ אש להבה, שהיתה עלולה לשרוף את הבית, ובשובו למטתו מצא שהקורה בתקרה שמעל מטתו נפלה בינתיים על המטה בה ישן. האיש הזה, המאמין השלם, ראה בכל צירופי עובדות בודודת אלו, איך שהכל נעשה בהשגחה פרטית, והכל נעשה לטובתו, לא מקרים בודדים, אלא שרשרת של השגחה פרטית. יסוד לרעיון זה אנו מוצאים בנס מגילת אסתר. סיפור המגילה בנוי מהרבה מקרים בודדים בלי כל קשר. אחשורוש הורג את ושתי, ואסתר נלקחת לבית מלכותו, ופרשת בגתן ותרש וכו', שרשרת של מאורעות נפרדים, שרק אחר כך ראו עין בעין את כל צירופי העובדות, איך כולם יחד הובילו למטרה, להציל את עם ישראל מהשמדה.

גודל הפלגת כח הבטחון, אנו מוצאים בשיר של פגעים (תהלים צ''ב) אומר לה' מחסי ומצודתי אלקי אבטח בו, כי הוא יצילך מפח יקוש וגו' לא תירא מפחד לילה וגו' יפל מצדך אלף ורבבה מימינך וגו' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך וגו', על שחל ופתן תדרוך וגו'. פירוש השיר של פגעים, איך ישיג האדם מדריגות כאלה, לשלוט על כל כוחות הסט''א והמשחיתים, עד כי יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, ועד כי על שחל ופתן תדרוך, הכל הוא בכח שאומר לה' מחסי ומצודתי אלקי אבטח בו. כח הבטחון מכניע כל כוחות הטומאה, ותחת כנפיו יתברך יחסה, כי אתה ה' מחסי.



פרק יט - הנהגות אמונה למעשה


א. הישועה להבוטח בה' הוא בטבע הבריאה

סיפור

סיפר הרה''ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי''ע, פעם אחת היה הרה''ק מבארדיטשוב זי''ע חולה מאד, והרופאים לא מצאו רפואה בדרך הטבע למחלתו, ישבו אנשי-שלומו בחדר הסמוך והתפללו לרפואתו. פתאום שמעו קול רעש, ופתחו הדלת ומצאו את הרה''ק מבארדיטשוב זי''ע שוכב על הארץ כי נפל, מיד מיהרו להרימו ולחזור להשכיבו, וחזרו לתפילתם כבראשונה. לא ארכה השעה ושמעו את קולו הק' שקורא למשמש שיביא לפניו מים ליטול ידיו, כי ב''ה הוטב לו. וכן היה, שעד מהרה הוטב מצב בריאותו, וחזר לאיתנו לגמרי.

אחר כך אמר הגה''ק מבארדיטשוב זי''ע לאנשי שלומו, כששמע מה שאמרו הרופאים שבדרך הטבע אין רפואה למחלתו (ל''ע), נזכר מה ששמע מהמגיד הק' ממעזריטש זי''ע, שמה דכתיב ''הבוטח בד' חסד יסובבנו'' (תהלים לב, י), אין הפירוש שהישועה בא כתשלום שכר בעד מדת הבטחון שבו, או כסגולה להמשיך נס חוץ לדרך הטבע, אלא שכן ברא השי''ת את טבע העולם, שהגבר אשר שם בד' מבטחו, פועל הנצרך לו וימלא ד' חסרונו.

והמשיך לומר:
מתוך כך חשבתי, הרי בכוחי להתחזק במידת הבטחון בהשי''ת, ועל ידי כך אוכל להמשיך ישועה בדרך הטבע, ולא אהיה בכלל הסומך על הנס. וכך עשיתי, ומתוך בטחוני קמתי לירד מהמטה, אמנם נפלתי לארץ. שבתי והרהרתי, הלא בלי ספק דברי המגיד זי''ע אמיתיים ולמה לא נתקיימו בי, אין זה אלא כי אין בטחוני בשלימות ויש בו איזה פגם, על כן אתחזק עוד הפעם בבטחון שלם ואז בודאי אקום ברפואה שלמה. וכן עשיתי. ועל-ידי-זה תודה להשי''ת חזרתי לבריאותי כבראשונה.

[רבינו בעל מנחת אלעזר זי''ע היה רגיל לספר עובדא זו הרבה פעמים בעת שהלך לבקר חולים, ובפרט אצל חולים שהיו במצב קשה אשר היה נצרך לחזקם במדת הבטחון, ולהשפיע עי''ז רפואה בדרכי הטבע].


ב. לעולם אין הפסד בא לבוטח בה'


(סיפור מהמשגיח דקמניץ רבי משה אהרן שטרן זצ''ל מפי בנו)

סיפר אבא ז''ל, איך שלא מפסידים מלהתפלל בזמן ק''ש, ומעשה שהיה, שכל פעם התפלל בשוויץ במנין מסויים, יום אחד חשב שמכיון שמשתנה השעות, ויתכן שבאותו בית הכנסת יאחרו זמן ק''ש, והחליט להתפלל במנין של בית הכנסת אחר, לאחר כמה שעות פגשו ''משולח'' ואמר לו ר' משה אהרן, אתם ''ביש מזל'', באותו בוקר הגיע נדיב מסויים מצרפת, וחילק לכולם מאה פראנק, ובגלל שלא הייתם במנין הפסדתם את הנדיב, אמר לו אבא, לא יתכן כדבר הזה שבגלל שלא רציתי שאפסיד זמן ק''ש - אפסיד כסף. אמר לו האיש, אתם עם הבטחון שלכם... אני בלי הבטחון קבלתי מאה פראנק ואתם עם הבטחון לא קבלתם כלום. באותו רגע חשב לעצמו - סיפר אבא - רבש''ע, הראה ליהודי זה שלא יתכן שנפסיד בגלל קיום במצות ק''ש.

לעת ערב הלך להתפלל במנין שמתפללים לפני השקיעה, כשנכנס שם ראה את המשולח שהעיר לו ביום עם הסיפור של הנדיב, ואמר לו - ראה פלא אותו נדיב מתפלל כאן עכשיו, לאחר התפילה נגשתי אליו ואמרתי לו על ישיבת קמניץ, ונתן לי מאה פראנק... כשאני ממתין למעריב - ביני לביני למדתי משניות, אותו נדיב שאל את הגבאי, אם מכיר אותי, והנ''ל אמר לו כנראה שאני אדם ישר... פתאום ניגש אלי הנדיב, ונתן לי עוד שלש מאות פראנק... לאחר מעריב קרא לי, ואמר לי אני הגעתי מצרפת עם סכום כסף לחלק לצדקה, נשאר לי עוד אלף פראנק ומכיון שאני הלילה חוזר לצרפת, ושמעתי שאתה אדם ישר... קח לך את האלף פראנק שנשאר בידי...

אותו משולח עמד נדהם... ואמר: רבי משה אהרן... חטאתי בדבורי, אתה עם הבטחון שלך עשית אלף וארבע מאות פראנק, אילו באת בבוקר ביחד עם כולם, לא היה שואל עליך... היית מקבל כמו כולם מאה פראנק, לאחר ששמרת על זמן ק''ש ולא באת לביהכנ''ס הזה, הקב''ה סיבב בידך להתפלל כאן, ואז שאל עליך... וקיבלת סכום הגון...


ג. המחשת אמונה לנוטל תרופה להתרפאות


משה נשאל מידידו אהרן, מה שלומך? משיב משה, לא הכי טוב, היום קמתי בבקר עם כאבי שיניים חזקים, ועד עתה הכאבים ממשיכים, מלבד בבוקר בשעה 10:00 נטלתי כדור הרגעה והועיל עד השעה 12:00, עתה חזרו הכאבים וכנראה שאצטרך ליטול כדור נוסף..., בצהרים שוב נוטל משה כדור המרגיעו מהשעה: 4:00 - 2:00

לכאורה מה חסרון אמונה יש בדיבורים שכאלו, בנוסחה כזו רגילים לדבר רוב ככל בני האדם כולל המאמינים, אולם אם נתבונן נשכיל להבין היאך ראוי ליהודי מאמין לעקוב אחר הנהגת ה' עמו הגם שנראית כשגרתית ביותר.

ובכן הבה ונראה מה קרה כאן מצד ההשגחה עם משה הסובל מכאב שיניים.

משה ישן על מיטתו, ומדת הדין מקטרגת להצדיק יסורים על משה, הקטרוג מתקבל, ונגזר על משה שיקום עם כאבי שיניים, אולם מידת הרחמים התערבה בנידון, ונעתרו מן השמים למידת הרחמים, ליתן הפוגה למשה מכאבי השיניים בין השעות 10:00-12:00, ובין השעות 2:00-4:00.

משה קם בבקר מתעורר מכאבים עזים בשיניו, שותה משהו, בקושי הולך להתפלל, מגיע השעה 8:00 בבקר משה מתלבט - אקח כדור או לא אקח... אפשר הכאבים יעברו... ממתין הוא עד השעה 9:00, בשעה 9:00 מחליט הוא לקחת כדור, מחפש כדור בביתו ואינו מוצא, מחפש ומחפש ואינו מוצא, בינתיים מגיע השעה 9:30. בלית ברירה הולך הוא לבית מרקחת, בית המרקחת סגורה..., ממתין הוא בחוץ עוד כמה דקות לפני 10:00, ואז קונה את הכדורים, בשעה 10:00 בדיוק בולע כדור, ואז רק מתחיל לחוש הרגעה מכאביו למשך 2 שעות עד השעה 12:00, לאחר מכן חוזרים הכאבים, ממתין ומהסס משה מלקחת עוד כדור עד השעה 2:00 ואז מחליט הוא: לוקח אני כדור נוסף, ושוב נרגעים כאביו עד לשעה 4:00 בדיוק.

הרי שההתלבטות ועיכוב ההחלטה, ועיכוב פתיחת הבית מרקחת הכל הוא כדי לקיים גזירת שמים שגזרה אי אלו שעות יהא הסבל, ואי אלו שעות יהא ההפוגה והרגיעה מהסבל.


ד. לא זכיתי שתפילתי נתקבלה...


לא מעטים המקרים שנתקלים אנו בבעיה כל שהיא, ולענייננו נקח לדוגמא בעיה בריאותית, בתור יהודים מאמינים מתפללים אנו מעומק הלב להחלמתנו, ומתחננים לה' שישלח לנו רפואה ממנו באופן ישיר ללא צורך ברופאים ורפואות, ממתינים מללכת לרופא מתוך תוחלת ממושכה שהכאב יעבור ע''י רופא כל בשר ומפליא לעשות, ובאמת תחושתנו היא אמיתית - בשל מה יש ללכת לרופא?! וכי הרופא יש בידו לפעול מאומה מבלתי רצון ה', והלא הרופא יכול לטעות באבחון המחלה, או במציאת התרופה המתאימה, וכיוצא, ואם כן מאחר והרופא תלוי בהשגחה, מה יש צורך לטרוח ולהרפאות דוקא דרכו, ומחזקים אנו את אמונתנו בבורא, מתפללים מתחננים, והנה אין מענה, החולי והכאב ממשיכים כמות שהיו, נאלצים אנו ללכת לרופא, נוטלים תרופה והנה מיד שיפור, ולאחר כמה ימים נעלם הכאב או החולי.

מחשבתנו אז, חבל! לא זכינו שתפילתנו נתקבלה והוצרכנו לאכזבתנו להרפאות ע''י הרופא...

זו מחשבת טעות!

נטשנו את מלחמת האמונה כשהיא באמצעה, ומבלי משים לב נוצחנו!

פשר הענין הוא כך.

התחלנו בנסיון האמונה בדרך הנכונה, והיא להתפלל לה' ולהאמין שיתכן וישועתו תבוא ללא רופא וללא מרפא אלא רק מידו יתברך, הקב''ה בוחן לבות וכליות אכן ראה את אמונתנו הכנה וראה שאנו ראויים לנסיון יותר קשה, והוא שבדוקא לא נענה לבקשתנו להשיג הרפואה ללא רופא וללא מרפא, [ואגב, יתכן וישנה פניה בבקשה זו כי יתכן ונובעת היא מתוך עצלות או מתוך חשש חסרון כיס,] ובכל אופן - ה' צדיק יבחן - ממשיך הקב''ה לבחון את מאמיניו, והוא בכך כאמור שבדוקא לא עונה לבקשתם ואז נצרכים המה לילך לרופא ומיד מתרפאים, והנה כאן עיקר קושי הנסיון, למי הודאתם? במי רואים הם עתה את ישועתם? כאן נפלנו במחשבה, הנה תפילתנו לא התקבלה.. נושענו לבסוף ע''י הרופא..., והעובדא שנכשלנו, שהרי לו היינו נושעים שלא ע''י רופא הלא היתה הודאתנו לה' בעוצמה הרבה יותר מעתה שנושענו ע''י רופא, ואדרבא עתה שנושענו ע''י רופא חשים אנו באכזבה, ואכזבה זו נובעת מפני שאנו מסבים את ישועתנו לרופא, או גם לרופא ולא לגמרי להקב''ה והאמת מה היא? שגם ישועתנו ע''י הרופא היא איננה אלא מהקב''ה בלבד, והרופא אינו אלא סיבה ודרך טבעית לרפואתנו, ואין בסיבה זו ממש, ועצם זה שישנו מפנה חד בתחושתנו בין לו היינו נושעים ללא הרופא ובין כשנושענו באמצעות הרופא הרי שאמונתנו לא עמדה במבחן כראוי, שהרי מה אכפת לנו אם קבלנו את משכורתנו מה''בוס'' ישירות או ע''י פקידו הממונה לחלוקת המשכורות. ההרגשה היא הלא היא קבלתי משכורת מה''בוס'', והפקיד אינו אלא שליח לחלוקה, כן צריכה להיות תחושתנו ברפואתנו ע''י הרופא שאכן נתקבלה תפילתנו לרפואה שלמה אלא שבאה באמצעות הרופא והוא לשם המשך המבחן האם נטשנו את המלחמה על האמונה באמצע המבחן או שהחזקנו בו עד הסוף, כך שהנצחון הוא אם תחושתנו בהודאה לה' שכשנושענו ע''י הרופא היא כמו לו היינו נושעים שלא ע''י הרופא, כי בעצם אותה יד המרפא ללא רופא היא ורק היא היד המרפא גם באמצעות הרופא - יד ה'!


ה. עליות וירידות


גם לתופעת העליות והירידות ברוחניות יש להתייחס באמונה ואף שהובטחנו בהבטחת: ''הבא ליטר מסייעין אותו'', או בהבטחת ''פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם'', ולכאורה לנגד עינינו לא נראה שמתקיים בנו הבטחות אלו, באמת הבטחות אלו מתקיימות במלואן, הכיצד?

ונקדים לכך משל.

אחת המדינות מצבה היה משגשג בכל תחומי ההתפתחות והכלכלה והכניסו למדינה הון רב, בהתאם לכך לבם של המנהיגים היה רחב והמשכורות היו גבוהות, הסיוע לכל שכבות העם היה ביד רחבה, הקצבאות למשפחות מרובות ילדים, חולים נכים היו בשפע רב, וכיוצא, במשך הזמן עברה מדינה זו משבר חמור מסיבת מלחמה קשה שתקפתה, והון רב הוסב לצורך המלחמה וחל משבר כלכלי חמור במדינה. סכומי הקצבאות ירדו למאד, במשכורות העובדים חלו קיצוצים ניכרים, ומי שפעם משכורתו היתה 10,000 ש''ח לחודש, ובכך היה נחשב למשתכר באופן מכובד, היום המשכורת המכובדת היתה בסך 5,000 ש''ח בחודש, כי עד כאן הוקצבה המכסה למשכורת מכובדת, וכיוצא. ומי שראה פעם את עצמו למוצלח ומאושר במשכורת של אז, הרי שחייב הוא לראות את עצמו היום מוצלח ומאושר במשכורת של היום ולשמוח בה כי זהו המקסימום שניתן להשיג היום.

כך צריכה להיות ההסתכלות במצב העליות והירידות של ימינו, ונבאר.

בדורות עברו השפע הרוחני שהיה נשפע למשתדלים ולטורחים בעבודת ה' היה במשכורת גבוהה מאד, שפע של רוח הקודש, שפע של חכמה בינה ודעת בתורה, לב רחב להבין ולחדש, לב חי מתרגש ומתפעל מכל דבר בקדושה וכו', כי כן שפע זה היה בהתאם לגוון עבודתם ברמה הגבוהה האיכותית שנדרשה מהם. היום שאנו בירידת הדורות ירדה המכסה של ההשפעות ונצטמצמה למאד, ואין רואים בפועל תוצאות מבורכות כמאז, וכמו שרואים אנו בחוש את ירידת ההשפעות הרוחניות היום לעומת דורות שעברו, ובעצם שפע זה המועט שנשפע לנו הוא כמו כן בהתאם לרמה הנדרשת מאתנו היום בעבודתינו שהיא בהרבה פחות מהרמה האיכותית שנדרשה מהדורות הקודמים.

ומה אם כן המכסה שמוענקת היום לאחר הקיצוצים?

אחר שרואים אנו שמנת חלקנו היום היא לעבור נסיונות תקיפים ותכופים, והמתבקש מאתנו הוא ללחום בכל כוחנו על מנת לפחות להחזיק מעמד ולא ליפול לאיסורים חמורים, וכל ה''עשה טוב'' שהוא תורה ותפילה שאנו עוסקים בהם הלואי ויועיל לנו רק לחלק הסור מרע, דהיינו מה יש לחשוב להגיע מהעשה טוב למדרגות והשגות, הלואי ונצליח מכל העשה טוב להינצל מהרע האורב לנו בכל פינה, וגם מלחמה זו עולה לנו בקושי רב, אחר שרצופה היא לכשלונות ונפילות במהלך המלחמה, שהיא סיבה לחלישות הדעת לנטוש את מערכת המלחמה ולהתיאש ממנה לגמרי, הרי שהנדרש מאתנו היום הוא להילחם ולהילחם, וגם לאחר נפילות - ושיהיו כמה שיהיו להמשיך ולטכס עצות סייגים וגדרים על מנת להמשיך להילחם, וכמובן מבלי לראות מדרגות והשגות, ובמילא פשוט הוא שזה גופא הנצחון, זוהי המכסה שמוענקת היום לבא ליטהר, והיא שיהא לו כח בנפש להמשיך להילחם, ולא לנטוש המלחמה, ומבלי להתיחס לנפילות - להמשיך בחירוף נפש להילחם ברע, להמשיך בתורה ותפילה היום אף שאלו באים לאחר כשלון מוחץ של נפילה שקרתה אמש, וזה גופא הנצחון המוענק היום, וזה גופא המסייעין אותו המובטח לבא ליטהר.

לו נשכיל להחכים מהמציאות שאנו חיים בה היום מה תפקידנו - לעולם לא נחלש בדעתנו, לא ניפול לעולם לזרועות היאוש, בידענו שכהיום זהו המתנה וההענקה לנלחם, והוא שימשיך להילחם גם כאשר נוחל הוא מפלות וכשלונות.

ובזה חסיד ואהוב הוא אצל קונו להיותו נאמן בתכלית לה', שהנה אף שנפצע במלחמה - ושיהיה ברשלנותו - עם כל זה ממשיך הוא להחלץ מחדש לקראת מערכה חדשה להילחם ולהרים קרן הקדושה, ללחום מלחמת ה' עד כלות הנפש ללא הארת פנים וללא ההשגה ועונג רוחני כל שהוא.

אין הדבר סותר את מחויבתינו לשוב בתשובה על מעידותינו, אחר שאנו אחראים ואשמים על הקורות אותנו במעידות אלו, אולם אסור שיהא זה על חשבון נסיגה מהערכות למלחמה מחדש בכל פעם.

והסיבה לכך כי עיקר תיקון הנשמות בדור האחרון הוא הכניעה, ומעשינו גרמו שכך יהא מהלך שלמותנו, בדרך של ''שבע יפול צדיק וקם'' המכנעת את הלב ומכשרתו לתיקון יותר מכל אפשרות אחרת, בכל אופן כך ראה הבורא בחכמתו תיקון לבני דור עקבות משיחא

 

 
הנך נמצא ב: דף הבית hidden אמונה ובטחון אמונה ובטחון הלכה למעשה

התפילין שלי

תפילין

התפילין שלי

טובה אמיתית ליקירי משפחתכם

עילוי נשמה מכבדים בחיים ולאחר החיים

בשמחת כלולותיכם

חתן וכלה

מתפללים להצלחתכם

בשמחת הבר מצווה

בר מצווה

מתפללים להצלחת צאצאיכם

  • Login
    מלל מעל טופס הרישום
    מלל מתחת טופס הרישום
  • יצירת חשבון
    *
    *
    *
    *
    *
    Fields marked with an asterisk (*) are required.