• Personal-prayer
Hebrew (Israel)English (United Kingdom)
הרשם לאתר וזכה בתפילה וברכה על ציון הרשב"י הקדוש. שנה טובה ומתוקה
 

אמונה ובטחון בנסיונות דורינו פרק יט ואחרון- הנהגות אמונה למעשה



פרק יט - הנהגות אמונה למעשה


א. הישועה להבוטח בה' הוא בטבע הבריאה

סיפור

סיפר הרה''ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זי''ע, פעם אחת היה הרה''ק מבארדיטשוב זי''ע חולה מאד, והרופאים לא מצאו רפואה בדרך הטבע למחלתו, ישבו אנשי-שלומו בחדר הסמוך והתפללו לרפואתו. פתאום שמעו קול רעש, ופתחו הדלת ומצאו את הרה''ק מבארדיטשוב זי''ע שוכב על הארץ כי נפל, מיד מיהרו להרימו ולחזור להשכיבו, וחזרו לתפילתם כבראשונה. לא ארכה השעה ושמעו את קולו הק' שקורא למשמש שיביא לפניו מים ליטול ידיו, כי ב''ה הוטב לו. וכן היה, שעד מהרה הוטב מצב בריאותו, וחזר לאיתנו לגמרי.

אחר כך אמר הגה''ק מבארדיטשוב זי''ע לאנשי שלומו, כששמע מה שאמרו הרופאים שבדרך הטבע אין רפואה למחלתו (ל''ע), נזכר מה ששמע מהמגיד הק' ממעזריטש זי''ע, שמה דכתיב ''הבוטח בד' חסד יסובבנו'' (תהלים לב, י), אין הפירוש שהישועה בא כתשלום שכר בעד מדת הבטחון שבו, או כסגולה להמשיך נס חוץ לדרך הטבע, אלא שכן ברא השי''ת את טבע העולם, שהגבר אשר שם בד' מבטחו, פועל הנצרך לו וימלא ד' חסרונו.

והמשיך לומר:
מתוך כך חשבתי, הרי בכוחי להתחזק במידת הבטחון בהשי''ת, ועל ידי כך אוכל להמשיך ישועה בדרך הטבע, ולא אהיה בכלל הסומך על הנס. וכך עשיתי, ומתוך בטחוני קמתי לירד מהמטה, אמנם נפלתי לארץ. שבתי והרהרתי, הלא בלי ספק דברי המגיד זי''ע אמיתיים ולמה לא נתקיימו בי, אין זה אלא כי אין בטחוני בשלימות ויש בו איזה פגם, על כן אתחזק עוד הפעם בבטחון שלם ואז בודאי אקום ברפואה שלמה. וכן עשיתי. ועל-ידי-זה תודה להשי''ת חזרתי לבריאותי כבראשונה.

[רבינו בעל מנחת אלעזר זי''ע היה רגיל לספר עובדא זו הרבה פעמים בעת שהלך לבקר חולים, ובפרט אצל חולים שהיו במצב קשה אשר היה נצרך לחזקם במדת הבטחון, ולהשפיע עי''ז רפואה בדרכי הטבע].


ב. לעולם אין הפסד בא לבוטח בה'


(סיפור מהמשגיח דקמניץ רבי משה אהרן שטרן זצ''ל מפי בנו)

סיפר אבא ז''ל, איך שלא מפסידים מלהתפלל בזמן ק''ש, ומעשה שהיה, שכל פעם התפלל בשוויץ במנין מסויים, יום אחד חשב שמכיון שמשתנה השעות, ויתכן שבאותו בית הכנסת יאחרו זמן ק''ש, והחליט להתפלל במנין של בית הכנסת אחר, לאחר כמה שעות פגשו ''משולח'' ואמר לו ר' משה אהרן, אתם ''ביש מזל'', באותו בוקר הגיע נדיב מסויים מצרפת, וחילק לכולם מאה פראנק, ובגלל שלא הייתם במנין הפסדתם את הנדיב, אמר לו אבא, לא יתכן כדבר הזה שבגלל שלא רציתי שאפסיד זמן ק''ש - אפסיד כסף. אמר לו האיש, אתם עם הבטחון שלכם... אני בלי הבטחון קבלתי מאה פראנק ואתם עם הבטחון לא קבלתם כלום. באותו רגע חשב לעצמו - סיפר אבא - רבש''ע, הראה ליהודי זה שלא יתכן שנפסיד בגלל קיום במצות ק''ש.

לעת ערב הלך להתפלל במנין שמתפללים לפני השקיעה, כשנכנס שם ראה את המשולח שהעיר לו ביום עם הסיפור של הנדיב, ואמר לו - ראה פלא אותו נדיב מתפלל כאן עכשיו, לאחר התפילה נגשתי אליו ואמרתי לו על ישיבת קמניץ, ונתן לי מאה פראנק... כשאני ממתין למעריב - ביני לביני למדתי משניות, אותו נדיב שאל את הגבאי, אם מכיר אותי, והנ''ל אמר לו כנראה שאני אדם ישר... פתאום ניגש אלי הנדיב, ונתן לי עוד שלש מאות פראנק... לאחר מעריב קרא לי, ואמר לי אני הגעתי מצרפת עם סכום כסף לחלק לצדקה, נשאר לי עוד אלף פראנק ומכיון שאני הלילה חוזר לצרפת, ושמעתי שאתה אדם ישר... קח לך את האלף פראנק שנשאר בידי...

אותו משולח עמד נדהם... ואמר: רבי משה אהרן... חטאתי בדבורי, אתה עם הבטחון שלך עשית אלף וארבע מאות פראנק, אילו באת בבוקר ביחד עם כולם, לא היה שואל עליך... היית מקבל כמו כולם מאה פראנק, לאחר ששמרת על זמן ק''ש ולא באת לביהכנ''ס הזה, הקב''ה סיבב בידך להתפלל כאן, ואז שאל עליך... וקיבלת סכום הגון...


ג. המחשת אמונה לנוטל תרופה להתרפאות


משה נשאל מידידו אהרן, מה שלומך? משיב משה, לא הכי טוב, היום קמתי בבקר עם כאבי שיניים חזקים, ועד עתה הכאבים ממשיכים, מלבד בבוקר בשעה 10:00 נטלתי כדור הרגעה והועיל עד השעה 12:00, עתה חזרו הכאבים וכנראה שאצטרך ליטול כדור נוסף..., בצהרים שוב נוטל משה כדור המרגיעו מהשעה: 4:00 - 2:00

לכאורה מה חסרון אמונה יש בדיבורים שכאלו, בנוסחה כזו רגילים לדבר רוב ככל בני האדם כולל המאמינים, אולם אם נתבונן נשכיל להבין היאך ראוי ליהודי מאמין לעקוב אחר הנהגת ה' עמו הגם שנראית כשגרתית ביותר.

ובכן הבה ונראה מה קרה כאן מצד ההשגחה עם משה הסובל מכאב שיניים.

משה ישן על מיטתו, ומדת הדין מקטרגת להצדיק יסורים על משה, הקטרוג מתקבל, ונגזר על משה שיקום עם כאבי שיניים, אולם מידת הרחמים התערבה בנידון, ונעתרו מן השמים למידת הרחמים, ליתן הפוגה למשה מכאבי השיניים בין השעות 10:00-12:00, ובין השעות 2:00-4:00.

משה קם בבקר מתעורר מכאבים עזים בשיניו, שותה משהו, בקושי הולך להתפלל, מגיע השעה 8:00 בבקר משה מתלבט - אקח כדור או לא אקח... אפשר הכאבים יעברו... ממתין הוא עד השעה 9:00, בשעה 9:00 מחליט הוא לקחת כדור, מחפש כדור בביתו ואינו מוצא, מחפש ומחפש ואינו מוצא, בינתיים מגיע השעה 9:30. בלית ברירה הולך הוא לבית מרקחת, בית המרקחת סגורה..., ממתין הוא בחוץ עוד כמה דקות לפני 10:00, ואז קונה את הכדורים, בשעה 10:00 בדיוק בולע כדור, ואז רק מתחיל לחוש הרגעה מכאביו למשך 2 שעות עד השעה 12:00, לאחר מכן חוזרים הכאבים, ממתין ומהסס משה מלקחת עוד כדור עד השעה 2:00 ואז מחליט הוא: לוקח אני כדור נוסף, ושוב נרגעים כאביו עד לשעה 4:00 בדיוק.

הרי שההתלבטות ועיכוב ההחלטה, ועיכוב פתיחת הבית מרקחת הכל הוא כדי לקיים גזירת שמים שגזרה אי אלו שעות יהא הסבל, ואי אלו שעות יהא ההפוגה והרגיעה מהסבל.


ד. לא זכיתי שתפילתי נתקבלה...


לא מעטים המקרים שנתקלים אנו בבעיה כל שהיא, ולענייננו נקח לדוגמא בעיה בריאותית, בתור יהודים מאמינים מתפללים אנו מעומק הלב להחלמתנו, ומתחננים לה' שישלח לנו רפואה ממנו באופן ישיר ללא צורך ברופאים ורפואות, ממתינים מללכת לרופא מתוך תוחלת ממושכה שהכאב יעבור ע''י רופא כל בשר ומפליא לעשות, ובאמת תחושתנו היא אמיתית - בשל מה יש ללכת לרופא?! וכי הרופא יש בידו לפעול מאומה מבלתי רצון ה', והלא הרופא יכול לטעות באבחון המחלה, או במציאת התרופה המתאימה, וכיוצא, ואם כן מאחר והרופא תלוי בהשגחה, מה יש צורך לטרוח ולהרפאות דוקא דרכו, ומחזקים אנו את אמונתנו בבורא, מתפללים מתחננים, והנה אין מענה, החולי והכאב ממשיכים כמות שהיו, נאלצים אנו ללכת לרופא, נוטלים תרופה והנה מיד שיפור, ולאחר כמה ימים נעלם הכאב או החולי.

מחשבתנו אז, חבל! לא זכינו שתפילתנו נתקבלה והוצרכנו לאכזבתנו להרפאות ע''י הרופא...

זו מחשבת טעות!

נטשנו את מלחמת האמונה כשהיא באמצעה, ומבלי משים לב נוצחנו!

פשר הענין הוא כך.

התחלנו בנסיון האמונה בדרך הנכונה, והיא להתפלל לה' ולהאמין שיתכן וישועתו תבוא ללא רופא וללא מרפא אלא רק מידו יתברך, הקב''ה בוחן לבות וכליות אכן ראה את אמונתנו הכנה וראה שאנו ראויים לנסיון יותר קשה, והוא שבדוקא לא נענה לבקשתנו להשיג הרפואה ללא רופא וללא מרפא, [ואגב, יתכן וישנה פניה בבקשה זו כי יתכן ונובעת היא מתוך עצלות או מתוך חשש חסרון כיס,] ובכל אופן - ה' צדיק יבחן - ממשיך הקב''ה לבחון את מאמיניו, והוא בכך כאמור שבדוקא לא עונה לבקשתם ואז נצרכים המה לילך לרופא ומיד מתרפאים, והנה כאן עיקר קושי הנסיון, למי הודאתם? במי רואים הם עתה את ישועתם? כאן נפלנו במחשבה, הנה תפילתנו לא התקבלה.. נושענו לבסוף ע''י הרופא..., והעובדא שנכשלנו, שהרי לו היינו נושעים שלא ע''י רופא הלא היתה הודאתנו לה' בעוצמה הרבה יותר מעתה שנושענו ע''י רופא, ואדרבא עתה שנושענו ע''י רופא חשים אנו באכזבה, ואכזבה זו נובעת מפני שאנו מסבים את ישועתנו לרופא, או גם לרופא ולא לגמרי להקב''ה והאמת מה היא? שגם ישועתנו ע''י הרופא היא איננה אלא מהקב''ה בלבד, והרופא אינו אלא סיבה ודרך טבעית לרפואתנו, ואין בסיבה זו ממש, ועצם זה שישנו מפנה חד בתחושתנו בין לו היינו נושעים ללא הרופא ובין כשנושענו באמצעות הרופא הרי שאמונתנו לא עמדה במבחן כראוי, שהרי מה אכפת לנו אם קבלנו את משכורתנו מה''בוס'' ישירות או ע''י פקידו הממונה לחלוקת המשכורות. ההרגשה היא הלא היא קבלתי משכורת מה''בוס'', והפקיד אינו אלא שליח לחלוקה, כן צריכה להיות תחושתנו ברפואתנו ע''י הרופא שאכן נתקבלה תפילתנו לרפואה שלמה אלא שבאה באמצעות הרופא והוא לשם המשך המבחן האם נטשנו את המלחמה על האמונה באמצע המבחן או שהחזקנו בו עד הסוף, כך שהנצחון הוא אם תחושתנו בהודאה לה' שכשנושענו ע''י הרופא היא כמו לו היינו נושעים שלא ע''י הרופא, כי בעצם אותה יד המרפא ללא רופא היא ורק היא היד המרפא גם באמצעות הרופא - יד ה'!


ה. עליות וירידות


גם לתופעת העליות והירידות ברוחניות יש להתייחס באמונה ואף שהובטחנו בהבטחת: ''הבא ליטר מסייעין אותו'', או בהבטחת ''פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם'', ולכאורה לנגד עינינו לא נראה שמתקיים בנו הבטחות אלו, באמת הבטחות אלו מתקיימות במלואן, הכיצד?

ונקדים לכך משל.

אחת המדינות מצבה היה משגשג בכל תחומי ההתפתחות והכלכלה והכניסו למדינה הון רב, בהתאם לכך לבם של המנהיגים היה רחב והמשכורות היו גבוהות, הסיוע לכל שכבות העם היה ביד רחבה, הקצבאות למשפחות מרובות ילדים, חולים נכים היו בשפע רב, וכיוצא, במשך הזמן עברה מדינה זו משבר חמור מסיבת מלחמה קשה שתקפתה, והון רב הוסב לצורך המלחמה וחל משבר כלכלי חמור במדינה. סכומי הקצבאות ירדו למאד, במשכורות העובדים חלו קיצוצים ניכרים, ומי שפעם משכורתו היתה 10,000 ש''ח לחודש, ובכך היה נחשב למשתכר באופן מכובד, היום המשכורת המכובדת היתה בסך 5,000 ש''ח בחודש, כי עד כאן הוקצבה המכסה למשכורת מכובדת, וכיוצא. ומי שראה פעם את עצמו למוצלח ומאושר במשכורת של אז, הרי שחייב הוא לראות את עצמו היום מוצלח ומאושר במשכורת של היום ולשמוח בה כי זהו המקסימום שניתן להשיג היום.

כך צריכה להיות ההסתכלות במצב העליות והירידות של ימינו, ונבאר.

בדורות עברו השפע הרוחני שהיה נשפע למשתדלים ולטורחים בעבודת ה' היה במשכורת גבוהה מאד, שפע של רוח הקודש, שפע של חכמה בינה ודעת בתורה, לב רחב להבין ולחדש, לב חי מתרגש ומתפעל מכל דבר בקדושה וכו', כי כן שפע זה היה בהתאם לגוון עבודתם ברמה הגבוהה האיכותית שנדרשה מהם. היום שאנו בירידת הדורות ירדה המכסה של ההשפעות ונצטמצמה למאד, ואין רואים בפועל תוצאות מבורכות כמאז, וכמו שרואים אנו בחוש את ירידת ההשפעות הרוחניות היום לעומת דורות שעברו, ובעצם שפע זה המועט שנשפע לנו הוא כמו כן בהתאם לרמה הנדרשת מאתנו היום בעבודתינו שהיא בהרבה פחות מהרמה האיכותית שנדרשה מהדורות הקודמים.

ומה אם כן המכסה שמוענקת היום לאחר הקיצוצים?

אחר שרואים אנו שמנת חלקנו היום היא לעבור נסיונות תקיפים ותכופים, והמתבקש מאתנו הוא ללחום בכל כוחנו על מנת לפחות להחזיק מעמד ולא ליפול לאיסורים חמורים, וכל ה''עשה טוב'' שהוא תורה ותפילה שאנו עוסקים בהם הלואי ויועיל לנו רק לחלק הסור מרע, דהיינו מה יש לחשוב להגיע מהעשה טוב למדרגות והשגות, הלואי ונצליח מכל העשה טוב להינצל מהרע האורב לנו בכל פינה, וגם מלחמה זו עולה לנו בקושי רב, אחר שרצופה היא לכשלונות ונפילות במהלך המלחמה, שהיא סיבה לחלישות הדעת לנטוש את מערכת המלחמה ולהתיאש ממנה לגמרי, הרי שהנדרש מאתנו היום הוא להילחם ולהילחם, וגם לאחר נפילות - ושיהיו כמה שיהיו להמשיך ולטכס עצות סייגים וגדרים על מנת להמשיך להילחם, וכמובן מבלי לראות מדרגות והשגות, ובמילא פשוט הוא שזה גופא הנצחון, זוהי המכסה שמוענקת היום לבא ליטהר, והיא שיהא לו כח בנפש להמשיך להילחם, ולא לנטוש המלחמה, ומבלי להתיחס לנפילות - להמשיך בחירוף נפש להילחם ברע, להמשיך בתורה ותפילה היום אף שאלו באים לאחר כשלון מוחץ של נפילה שקרתה אמש, וזה גופא הנצחון המוענק היום, וזה גופא המסייעין אותו המובטח לבא ליטהר.

לו נשכיל להחכים מהמציאות שאנו חיים בה היום מה תפקידנו - לעולם לא נחלש בדעתנו, לא ניפול לעולם לזרועות היאוש, בידענו שכהיום זהו המתנה וההענקה לנלחם, והוא שימשיך להילחם גם כאשר נוחל הוא מפלות וכשלונות.

ובזה חסיד ואהוב הוא אצל קונו להיותו נאמן בתכלית לה', שהנה אף שנפצע במלחמה - ושיהיה ברשלנותו - עם כל זה ממשיך הוא להחלץ מחדש לקראת מערכה חדשה להילחם ולהרים קרן הקדושה, ללחום מלחמת ה' עד כלות הנפש ללא הארת פנים וללא ההשגה ועונג רוחני כל שהוא.

אין הדבר סותר את מחויבתינו לשוב בתשובה על מעידותינו, אחר שאנו אחראים ואשמים על הקורות אותנו במעידות אלו, אולם אסור שיהא זה על חשבון נסיגה מהערכות למלחמה מחדש בכל פעם.

והסיבה לכך כי עיקר תיקון הנשמות בדור האחרון הוא הכניעה, ומעשינו גרמו שכך יהא מהלך שלמותנו, בדרך של ''שבע יפול צדיק וקם'' המכנעת את הלב ומכשרתו לתיקון יותר מכל אפשרות אחרת, בכל אופן כך ראה הבורא בחכמתו תיקון לבני דור עקבות משיחא.

 
הנך נמצא ב: דף הבית hidden אמונה ובטחון אמונה ובטחון בנסיונות דורינו פרק יט ואחרון- הנהגות אמונה למעשה

התפילין שלי

תפילין

התפילין שלי

טובה אמיתית ליקירי משפחתכם

עילוי נשמה מכבדים בחיים ולאחר החיים

בשמחת כלולותיכם

חתן וכלה

מתפללים להצלחתכם

בשמחת הבר מצווה

בר מצווה

מתפללים להצלחת צאצאיכם

  • Login
    מלל מעל טופס הרישום
    מלל מתחת טופס הרישום
  • יצירת חשבון
    *
    *
    *
    *
    *
    Fields marked with an asterisk (*) are required.